איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סמאדגה ואח'

1.ביום 02.02.14 אירעה תאונת דרכים בין תובע 2 שרכב על קטנוע לבין נתבע 1 שנהג בטנדר.

אין מחלוקת ששני הצדדים נהגו ברכביהם בשד' התמרים מלמעלה לכיוון למטה, לכיוון שדה התעופה באילת, ושניהם רצו לפנות ימינה לרחבת השוק.

לטענת התובע הוא נסע לפני הטנדר, פנה ימינה ואז הטנדר שנסע אחריו פנה גם הוא ימינה ופגע בו.

הנתבע טוען כי האופנוע לא נסע לפניו אלא אחריו וכאשר הוא פנה ימינה האופנוע עקף אותו מצד ימין ופגע בו.

2.שני הנהגים העידו בפניי, התרשמתי מיושרו של הנתבע, אני מאמין לו ומעדיף את גרסתו על פני גרסת התובע כמפורט להלן:

3.התובע טען כי נסע ישר כשהטנדר מאחריו, פנה ימינה, הטנדר פנה גם הוא ימינה ופגע בו. טענה זו אינה סבירה מכוון שהתובע לא טוען שהנתבע נסע מהר ופנה במהירות גבוהה ימינה, ולפיכך, ככל שהנתבע נסע במהירות סבירה אין כל סיבה שהוא יפגע באופנוע אשר נסע לפניו וכבר פנה ימינה.

4.בעדותו הראשית העיד התובע כי אינו זוכר היכן פגע בו הטנדר ואם אינו טועה הפגיעה הייתה בצד שמאל של האופנוע (עמ' 1 שו' 13). מס' דקות לאחר מכן, בחקירתו הנגדית, כאשר נטען בפניו שפגיעה בצד שמאל של האופנוע מחזקת את גרסת הנתבע, הוא משנה גרסתו וטוען שהטנדר פגע בו מאחור (עמ' 3 שו' 3), ולמרות שלדבריו אינו זוכר כלום חוץ מזה שנפגע ונפל, הוא טוען לפתע שהנתבע "דיבר בטלפון או משהו" ואז פגע בו (עמ' 1 שו' 26).

5.התובע טוען שכבר בעת התאונה הנתבע הודה באשמתו (עמ' 1 שו' 15) ולמרות זאת אין לו הסבר מדוע לא רשם עובדה זו בטופס הודעה למבטח (עמ' 2 שו' 12), כאשר הנתבע לעומת זאת רשם בו ביום 02.02.14 בטופס ההודעה למבטח כי התובע אשם בתאונה.

לטענת התובע, אחרי התאונה נסעו שניהם למקום עבודתו של הנתבע בכדי להחליף פרטים ולשיטתו זה מעיד על הודאת הנתבע באשמה. הנתבע הסביר כי נסעו למקום עבודתו מכוון שלא היו עליו כל הפרטים הנדרשים ואני מאמין לו.