תא"מ 34500-12-12 יריחו שירותים כלליים בע"מ נ' בלולו

בדיון שהתקיים בפני ביום 1.12.14 ביקש נציג התובעת ארכה על מנת לעדכן את בית המשפט האם בכוונת התובעת לבקש את מחיקת התביעה או את תיקון כתב התביעה, נוכח טענות הנתבע כי התקשרותה של התובעת היתה עם חברת "דרור בלולו חברה להנדסה אזרחית בע"מ", ולא עמו אישית.

עוד נטען, כי ההסכם נחתם עם חברת "יריחו – אבטחה חקירות וכח אדם בע"מ" (להלן: "יריחו אבטחה"), ולא עם התובעת.

טענות אלו הוצגו במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 12.4.13, ולאורן הסכים נציג התובעת להורות על ביטולו של פסק הדין וביקש את האורכה כאמור.

ב"כ הנתבע ביקשה במעמד הדיון להורות על חיוב התובעת בערבות, ככל שלא תתקבל החלטה על הפסקת ההליכים בתיק.

בתאריך 8.12.14 הוגשה "בקשה לתיקון כתב תביעה", בה ציין נציג התובעת כי התובעת ויריחו אבטחה חד הן, שכן מלבד שינוי שם החברה באוגוסט 2011 לא השתנה דבר, והנתבע המשיך לקבל שירותים מהתובעת (בשמה הקודם או הנוכחי), בין אם כשהיה עוסק מורשה ובין אם במסגרת החברה שהקים.

הנתבע הגיב וביקש להורות על דחיית התביעה על הסף בהעדר יריבות, ולחילופין, לחייב את התובעת בערבות ובהוצאות.

דיון

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליבראלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה, פ"ד נב(3)427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה מהדורה שביעית בעמ' 121).