תא"מ 34483-11-14 דאוד נ' בסייס

לפניי בקשה לביטול פסק-הדין שניתן בהעדר התייצבות המבקש ביום 18.7.16 לישיבה מקדמית שנקבעה בהתאם להחלטה מיום 1.12.15 וכן בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה. לטענת המבקש הוחלף בא כוחו עו"ד אבו שראקי לעו"ד אבו חאטום, וזו הסיבה לבלבול באי-ידיעה על מועד הדיון שכן ביום משלוח ההזמנה לדיון היה עו"ד אבו חאטום מייצג אותו ועו"ד אבו שראקי לא עדכן את עו"ד אבו חאטום במועד הדיון.

לגוף התביעה , טוען המבקש כי יש לו הגנה טובה והוא סומך את ידו על התצהיר שניתן בתמיכה להתנגדותו ואשר עמד בבסיס מתן רשות להתגונן.

לעומתו , מתנגד המשיב לביטול פסק-הדין ומבקש להטיל הוצאות כבדות על המבקש.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי יש לבטל את פסק-הדין מכוח שיקול הדעת השיפוטי.

תחילה יש להתייחס לבקשה להארכת מועד.

פסק-הדין הומצא לעו"ד אבו שראקי ביום 7.8.16 והבקשה לביטול הוגשה ביום 7.11.16 , לכאורה בחלוף הזמן להגשתה.

המבקש טוען ,כי בזמן מסירת פסק-הדין עו"ד אבו שראקי לא ייצג אותו יותר.

הטענה הזו לא נסתרה , אם כי עיקר האחריות הינה לפתחו של המבקש שהיה עליו לעקוב אחר התנהלות התיק ולברר בעניינו עצמו.

לאחרונה חלה הגמשה בדרישת הטעם המיוחד וניתן לשקול שיקולים אחרים נוסף על סיבת האיחור כגון , סיכויי ההגנה, האם האיחור נבע מאשמתו הבלעדית של המבקש או שמא היה גורם חיצוני שלא בשליטתו וכן אינטרס בעל-הדין ואינטרס הציבור.

לאחר ששקלתי את הטענות לכאן ולכאן ונוכח החלפת הייצוג והעובדה שהגנתו לכאורה של המבקש כבר נבחנה וניתנה לו רשות להתגונן וניתן לומר כי ישנם סיכויי הגנה החלטתי להאריך את המועד למבקש להגשת בקשתו לביטול פסק-הדין ולבטל את פסק-הדין מכוח שיקול הדעת , תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב.

על-כן אני מבטל את פסק-הדין מיום 18.7.16 ומחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות בסך של 1,500 ₪ ואשר ישולמו מתוך העירבון שבתיק.

אם כן המזכירות תעביר למשיב סך של 1,500 ₪ מתוך העירבון ויתרת העירבון בתיק תעמוד בתוקפה עד למתן פסק-דין סופי בתיק.