תא"מ 34415-09-12 רכב בסול בע"מ נ' ערוק ואח'

1.לפני בקשה לביטול פס' דין שניתן נגד המבקש, בהעדר התייצבות ביום 17.11.14.

ראוי לציין שהבקשה הוגשה בהסכמת משיבה 2 לבקשה.

2.לטענת המבקש ,מחמת טעות אנוש, רשמה מזכירה חדשה במשרד ב"כ את מועד הדיון לתאריך אחר ,במקום דיון בתיק אחר ,וכך לא ידע על הדיון ולא התייצב בו.

לטענת המבקש ,יש לו סיכויי הגנה טובים ויש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת, תוך התחשבות בסיכויי הגנה.

המבקש צירף לפרוטוקול בית משפט בתיק 7719-07-13 שבו אכן מופיע שם המבקש בתיק זה כשבפרוטוקול זה הדיון נדחה ליום 26.5.15.

3.המשיבה הגישה תגובה בה טענה כי מדובר ,בעצם ,בבקשה לביטול מכוח שיקול הדעת ולא בשל פגם בהליך וכאן המשיב טוען כי אין בכתב ההגנה ולא בתצהיר בכדי להדוף את התביעה ולכן אין סיכויי הגנה למבקש, ויש לדחות את הבקשה ולהשאיר את פסק הדין על כנו.

4.ביטול פסק הדין שניתן כדין, כמו במקרה שלפנינו מכוח שיקול הדעת של בית המשפט מותנה בשני תנאים מצטברים:

הראשון, המבקש נדרש להצביע על סיבת המחדל שבעטיה ניתן פסק הדין בהעדר, והשני, על המבקש להראות כי קיימים לו סיכויים לזכות בהגנתו.

ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן הצדק למחדלו של המבקש ואולם, במקרים בהם מחדלו של בעל דין עולה כדי התעלמות מההליך השיפוטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין, אף אם הצביע המבקש על סיכוי לכאורה לכך, שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד.

ראה רע"א 6905/11, גולדברג נ' רובנר, פסקה 16 ( פורסם בנבו 31.12.12 )

כן ראה, אורי גורן " סוגיות בסדר הדין האזרחי " ( מהדורה עשירית 2009 ), עמ' 373.

המגמה הרווחת בפסיקה היא, להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות בעלת מעמד חוקתי, על מנת לתת לבעל הדין את יומו בבית המשפט.

בענייננו ,לאחר שקילת השיקולים לעיל ,ומאחר ששוכנעתי כי המחדל נבע רק מהיסח הדעת ומאחר והועלו בכתב ההגנה טענות הגנה ,שמן הראוי לאפשר לנתבע להוכיחן הן בעניין האחריות התאונה והן באשר לגובה הנזקים.

אי לכך, אני מבטל את פסק הדין מיום 17.11.14 ומורה על זימון הצדדים לשמיעת הוכחות ליום 28.5.15 שעה 13:00.