תא"מ 34386-05-15 ח'ורי נ' פרגר

לפניי תביעה לחיוב הנתבע בתשלום הסכומים הנקובים בשתי המחאות, אשר נמשכו מחשבונו של הנתבע והנמצאות בידי התובע.

רקע

1. בבסיס התביעה עומדות שתי המחאות: האחת - על סך 10,000 ₪ זמן פירעונה 15.8.2011. האחרת – על סך 4,500 ₪ וזמן פירעונה 29.2.2011 (להלן: ההמחאות).

    

2. המחאות אלו הוגשו לביצוע ביום 20.2.2015. בקשת הנתבע להארכת המועד להגשת ההתנגדות וכן התנגדותו עצמה, התקבלו בהתאם להחלטתו של כב' הרשם הבכיר נ. זיתוני (8.6.2015), והתיק עבר להמשך בירור לפניי.

    

3. בבקשת הביצוע לא נטען כיצד הגיעו ההמחאות לידי התובע. ברם, בתגובת התובע להתנגדות ובתצהיר עדותו הראשית במסגרת ההליך דנן, התובע טען כי שתי ההמחאות הגיעו לידיו מהנתבע דרך חבר משותף בשם שאולי ששון (להלן: שאולי), וכי הנתבע קיבל בעדן סך של 14,500 ₪ במזומן, ולאחר מכן הן סוחרו על ידו לנפרעים ששמותיהם נקובים בהמחאות.

    

4. התובע טוען, כי בעת הצגת ההמחאות לפירעון על ידי הנפרעים, הן חוללו ולא כובדו. הנפרעים פנו לתובע, וזה קיבלן לידיו בחזרה, שילם את תמורתן לנפרעים במזומן, ופתח את בקשתו לביצוען בלשכת ההוצאה לפועל.

    

5. התובע טען כי הינו "אוחז כשורה", בהיותו צד קרוב לעסקה המחזיק בהמחאות כדין ובעד ערך. התובע תמך את גרסתו בעדות שלו שאולי, שהעיד כי קיבל את ההמחאות מהנתבע תמורת כסף במזומן ששילם התובע לנתבע דרכו (שאולי שימש כמתווך לעסקה) (עמ' 8-7 לפרוטוקול).