תא"מ 3423-11-16 קיי ואח' נ' לוי ואח'

1.זוהי תביעה הדדית של התובע כנגד הנתבעים, וכן של הנתבעים כנגד התובע והמבטחת שלו, הנתבעת שכנגד, איילון חברה לביטוח בע"מ, בגין נזקים שנגרמו לרכביהם כתוצאה מתאונת דרכים.

2.אין מחלקות על העובדות הבאות: ביום 23.06.2016 בשעה 10:15 לערך, ארעה התנגשות בין אופנוע מספר 77-547-73 רכוב על ידי התובע (להלן – האופנוע) ובין רכב הנתבעים מסוג טיוטה מספר 76-629-59 נהוג על ידי הנתבע 1, מר גלעד לוי (להלן – טיוטה; ו-הנתבע בהתאמה); הנתבעת 2, היא מבטחת הנתבע; הנתבעת שכנגד היא מבטחת התובע.

3.המחלוקת היא באשם להתרחשות התאונה ולפגיעות שנגרמו לאופנוע ולטיוטה. לטענת התובע הוא נכנס לצומת הרחובות המסגר-הצפירה בתל אביב יפו כאשר לכיוון נסיעתו מופע אור ירוק, ובמהלך חציית הצומת – התנגש בו רכב הטיוטה, הנהוג על ידי הנתבע. התובע טען, כי הנתבע חצה את הצומת כאשר בכיוון נסיעתו מופע אור אדום.

4.לנתבעים גרסה הפוכה: לטענת הנתבעים, הנתבע נכנס וחצה את הצומת במופע אור ירוק לכיוון נסיעתו, ולאחר שחצה את מרבית הצומת, פגע בו התובע רכוב על האופנוע, וכאשר התובע חצה את הצומת כאשר לכיוון נסיעתו מופע אור אדום.

5.בדיון נשמעו עדויות הנהגים וכן עדויותיהן של שני אנשים נוספים: נהג אופנוע נוסף, וכן של הולכת רגע אשר חצתה אותה שעה את הצומת.

6.אעיר, כי ב"כ התובע התנגד בכל תוקף להגשתו של כתב האישום שהוגש בבית המשפט לתעבורה כנגד התובע בגין התאונה מושא הדיון. נטען, כי באין הרשעה – אין לכתב האישום כשלעצמו כל ערך ראייתי, ועל בית המשפט להתעלם ממנו. ואולם, בא בעת ביקש ב"כ התובע להגיש את העדויות שמסרו העדים, כולל הנהגים עצמם, למשטרה – מתוך תיק החקירה של המשטרה, ואף הרחיב וטען, כי אי הגשתן בידי הנתבעים – מחזקת את הראיות נגדם.

7.לעניין קבילות כתב האישום – הרי שהצדק עם ב"כ התובע. אכן, באין הרשעה, לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], אין לכתב האישום כשלעצמו כל משקל בדיון אזרחי. ואולם, לא ניתן לאחוז את המקל משני קצותיו: כך גם, אין כל משקל, לעדויות העדים (והנהגים) במסגרת חקירת המשטרה. ניתן כמובן לעשות בעדויות אלה שימוש על מנת לעמת העדים עם עדותם הקודמת (והשונה, אם בכלל) שנמסרה למשטרה, ואולם אי הגשתן של הראיות – אינה מחזקת או מחלישה את ראיות הנתבעים דווקא. בכל מקרה, נוכח התוצאה אליה הגעתי – ממילא אין כל צורך להכריע בשאלה, לחובת מי יש לזקוף את אי-הגשת (או אי-השימוש) בעדויות שנמסרו למשטרת ישראל.

לבסוף אציין לעניין זה – כי הנתבעים הגישו הודעה במסגרתה הודיעו, כי התובע הורשע בבית המשפט לתעבורה. ואולם, נוכח תוצאת פסק דיני זה, והעובדה, כי לצדדים לא ניתנה הזדמנות להתייחס להרשעה – איני נזקקת לראיה זו, שאין בה, כאמור, כדי לשנות ממילא מתוצאת פסק הדין.

8.התובע חזר בעדותו את אשר נטען בכתב הטענות מטעמו: הוא נכנס לצומת במופע אור ירוק לכיוון נסיעתו; הוא לא הצליח לעצור את האופנוע לאחר שהבין שהטיוטה נכנסה אף היא לצומת; וכי נעדר יכולת "לאסוף" עדים לאשר התרחש במקום משום שהשתכנע כי עליו להתפנות באמבולנס שהגיע למקום. התובע הכחיש, כי שמע צפצוף במהלך חציית הצומת או לפניו, אשר אחד העדים בהמשך העיד – כי ניסע באמצעותו להתריע ולהזהיר את התובע באמצעותו מפני חציית הצומת במופע אור אדום.