סלקום ישראל בע"מ נ' ראיס מידל איסט בע"מ

רקע

1.בפני תביעה כספית, בסך של 30,508 ₪, שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 02-29781-14-8). הנתבעת הגישה התנגדות, כותרת התביעה נמחקה בהסכמה, לתובעת ניתנה ההזדמנות לתקן את כתב התביעה "ככל שתמצא לנכון, תוך צירוף האסמכתאות הרלוונטיות לסכום התביעה". התובעת אכן צרפה מסמכים שונים, אגב גילוי מסמכים ותצהיר תמיכה, על דרך של התאמת כתב התביעה לסדר דין מהיר, אולם לא הגישה כתב תביעה מתוקן (לפחות לא מהותית: הוגש בפועל נוסח עדכני של כתב התביעה, שאין בו שינוי של ממש מנוסחו המקורי, כפי שהוגש להוצאה לפועל). ההתנגדות שימשה כתב הגנה.

התביעה

2.על פי כתב התביעה, חתמה הנתבעת על הסכם להספקת שירותי טלפוניה סלולרית, ביום 25.5.2010, ונותרה חייבת את סכום התביעה, כשחלק הארי (למעלה מ-90% ממנו) הוא יתרת תמורה המגיעה בעבור מכשירי טלפון שנרכשו.

3.על פי השלמת המסמכים, שנתמכו ופורטו בתצהיר של עוה"ד עידית אלגרנטי מטעם התובעת, ניהלה הנתבעת אצל התובעת שני תיקי לקוח. האחד, 857, שנפתח בשנת 2009, והאחר, 542, בשנת 2010 (המספרים הם 3 הספרות האחרונות של מספר הלקוח, לשם הקיצור). בתיק הלקוח 542 שולמו כל החשבונות כסדרם, עד לחשבונית יוני 2011, שסורבה עקב ביטול הוראת הקבע. סך החוב לתיק לקוח זה הוא כ-2,900 ₪. גם בתיק הלקוח 857 שולמו כל החשבונות כסדרם עד לביטול הוראת הקבע. ביום 27.3.2011 נוידו 21 מנויים בתיק הלקוח לחברה אחרת, והתובעת הפסיקה לספק שירותים לנתבעת. חשבונית מאי 2011 לא שולמה, וכמוה גם חשבונית יוני 2011, שהיתה לגמר-חשבון, והיתה בסך של כ-25,100 ₪.

4.עוד מוסבר שם, נוכח טענה שהעלתה הנתבעת לחיובים מופרזים, כי בחשבוניות קודמות (ששולמו) נכללו גם חיובים גדולים יחסית (מספר אלפי שקלים) עבור שימוש בחלק מהמכשירים בחו"ל (בין היתר בתאילנד), וחיובים נוספים (מספר מאות שקלים) עבור שימוש בשירותים מיוחדים (למשל, שירות חסימת שיחה מזוהה, בו נעשה שימוש לא פחות מ-1,100 פעם). חשבונית אחת כללה גם חיוב בסך של כ-17,000 ₪, שהוא ביטול שווי הטבה שניתנה לנתבעת בתחילת ההתקשרות, ואשר לא היתה זכאית לה עוד לאחר שניידה את הקווים לחברה אחרת.

ההגנה

5.הנתבעת, מנגד, טענה בתחילת הדרך, בהתנגדות שהגישה, טענות כלליות נגד כתב התביעה וטיב נספחיו (טענות שהביאו, כאמור, למחיקת כותרת התביעה). עוד טענה, כי היא זכאית לקזז חיובים ביתר (פורטו דוגמאות מספר), וכי חיובים מופרזים אלה גם הביאוה לנייד את המנויים לחברה אחרת.

6.בתצהיר העדות הראשית של מנהלה, מר יצחק נירי, טענה הנתבעת, כי התביעה עודנה נטולת עילה של ממש, שכן כל שצורף לה אינו תומך בחיובים להם היא טוענת. לשיטת הנתבעת, לא ניתן לקבל את ההסכמים שצורפו לתצהירה של עוה"ד אלגרנטי, בלא שתקדם לכך תיקון כתב התביעה. כן חזר מר נירי על כל טענות המבקשת כפי שהועלו בהתנגדות.

7.באשר למסמכים שהגישה התובעת טען עוד, כי כל החיובים בעבור "קנסות" (הכוונה היא לחיובים שהתובעת מכנה "החזר שווי הטבה") הם בבחינת גזל, ואין להם כל יסוד או הסבר בכתב התביעה. עוד הוא טוען, כי כל אותם הסכמים שצורפו לתצהיר אינם חתומים, או שאינם חתומים כדין, בהיותם נושאים חותמת בלבד, או חותמת וחתימה של מי שאינו מורשה לחייב את הנתבעת. בחלקם זהות החותם תמוהה, בחלקם אינה ידועה, ובחלקם ניכר כי נעשה שימוש ב"טיפקס". לפיכך דרש מר נירי כי התובעת תציג בישיבת ההוכחות את המסמכים המקוריים.