תא"מ 33989-12-13 נומה ואח' נ' גולד שלאגר ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את עדת התובע, גב' אפרת נומה, ואת הנתבע 1, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזקים לרכבים המעורבים וביתר הראיות, מצאתי כי דין התביעה העיקרית ודין התביעה שכנגד להידחות. כידוע, במשפט האזרחי השתרש הכלל לפיו, "המוציא מחברו עליו הראיה". דהיינו, כאשר פלוני תובע את אלמוני, מוטלת עליו החובה להוכיח בראיות, כי אכן אלמוני חייב לו. על שכמו של התובע מוטלת גם חובת השכנוע. שהרי, מידת ההוכחה במשפט האזרחי היא הטיית מאזן ההסתברות למעלה מ- 51%. בעל דין שזוכה במשפט, לאחר הליך של שמיעת ראיות, הוא זה אשר שכנע את בית המשפט, כי נכונות גרסתו מסתברת יותר מזו של יריבו. בענייננו, לאחר ניתוח מארג הראיות, לא מצאתי להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. אני מתקשה לקבוע, על בסיס עדות יחידה, ללא ראיות תומכות, מהו התרחיש העובדתי המדויק לפיו התרחשה התאונה, האם זה שתואר על ידי נהגת התובע או שמא זה שתואר על ידי הנתבע 1. אציין, כי מיקומי הנזק ואופיים עולים בקנה אחד עם גרסאות שני הצדדים. גם מקום התאונה, יכול להתיישב אף הוא אם כל אחת מן הגרסאות. נראה, כי מבחינה משפטית, עסקינן בסיטואציה בה איש מהנהגים המעורבים בתאונה לא הרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו. המדובר ב"גרסה מול גרסה", כאשר גם התובע וגם הנתבע 1 הינם בעלי דין המעוניינים בתוצאות המשפט. מדובר בתאונה שאין לה עדות חיצונית. הן נהגת התובע, גב' אפרת נומה והן הנתבע 1 היו בטוחים כל אחד בצדקת גרסתו באשר לאופן שבו התרחשה התאונה והותירו אצלי רושם חיובי ביותר. לאחר ששקלתי את העדויות, לא מצאתי, כאמור, כי אני יכולה להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, באופן אשר יטה את הכף לטובת מי מהצדדים. כל צד יישא בהוצאות העד מטעמו.

ניתן היום, ט' תשרי תשע"ו, 22 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: