תא"מ 33824-06-13 אברהם נ' פרטוש ואח'

א. מבוא

1.בין התובעת לבין נתבע 1 נחתם חוזה שכירות מיום 07.09.10 ביחס לדירה ברחוב ניצנה 11, בת ים. (להלן: "ההסכם", "הדירה"). תקופת השכירות, שנתיים, מיום 01.09.10 עד 31.08.12. לנתבע 1 ניתנה אופציה להאריך את תקופת השכירות לשנה נוספת, מיום 01.09.12 עד 31.08.13 (סעיפים 9-10 להסכם). בסעיף 6 להסכם התחייב נתבע 1 לשפץ את הדירה ולהביאה למצב ראוי למגורים. בנספח ג' להסכם פורטו עבודות השיפוצים שעל נתבע 1 לבצע בדירה. הוסכם כי עבודות השיפוצים ייחשבו של התובעת ויישארו בדירה בתום תקופת השכירות.

2.בסעיף 12 להסכם נקבע כי דמי השכירות החודשיים שעל נתבע 1 לשלם נקבעו בהתחשב בהשקעות ובשיפוץ שהתחייב נתבע 1 לבצע. נקבע כי עבור השנה הראשונה נתבע 1 ישלם 500₪ לחודש עבור 11 חודשים. כן נקבע כי לדמי השכירות החודשיים עבור השנה השנייה והשלישית יתווספו הפרשי הצמדה למדד ו/או לדולר או 10% לפי הגבוה מבניהם. בסעיף 13 להסכם נקבע כי דמי השכירות ישולמו מראש בתחילת השנה עבור כל השנה.

3.נתבע 2 חתם על כתב ערבות שצורף להסכם השכירות, בו ערב למילוי כל התחייבויות נתבע 1 בהתאם להסכם. בכתב הערבות נקבע כי הערבות תהיה בתוקף עד שנתבע 1 יפנה בפועל את המושכר וימסור את החזקה בו לתובעת לרבות תקופות השכירות המוארכות.

ב. כתב התביעה ותצהיר התובעת

4.לטענת התובעת, נתבע 1 החזיק בדירה עד למועד הגשת התביעה ביום 17.06.13. הוא לא מסר את מפתחות הדירה עד לדיון מיום 22.10.14 ולא החזיר את החזקה בדירה כנדרש.

5.עוד לטענת התובעת, נתבע 1 לא שילם את מלוא דמי השכירות עבור השנה הראשונה שעמדו על סך כולל של 5,000₪ ונותר חייב 250₪. בגין השנה השנייה לא שילם כלל את דמי השכירות. כמו כן, נתבע 1 לא פעל בהתאם לסעיף 10 לחוזה השכירות על מנת להאריך את החוזה לשנה נוספת והוא לא היה זכאי להאריך את תקופת השכירות לנוכח הפרת הסכם השכירות.

6.התובעת טענה כי בעת תפיסת החזקה בדירה, היא הייתה הרוסה לחלוטין. (סעיף 23 לתצהיר התובעת).

7.התובעת טענה כי הנתבעים חייבים לה את הסכומים כדלקמן: