תא"מ 33755-04-16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ

  1.לפניי תביעת תחלוף, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 28.04.2015, בין כלי רכב, מ"ר 73-754-74 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 93-773-76, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים בשאלת האחריות לקרות התאונה ובשאלת שיעור הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג המשאית שהתיישבה עם מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים בתאונה והייתה משכנעת, על פני גרסתו של נהג רכב התובעת.

שוכנעתי כי התאונה ארעה בכניסה למעגל התנועה, כאשר הגלגל השמאלי האחורי של הנגרר המחובר למשאית התחכך עם הכנף והדופן הימיניות הקדמיות של רכב התובעת. הווה אומר, כי בעת המגע בין שני כלי הרכב, המשאית יחד עם הנגרר המחובר אליה, הספיקה כמעט כולה לחלוף על פני רכב התובעת. בנסיבות אלו, היה על נהג רכב התובעת להבחין במשאית ולא להתעלם ממנה, ולא לנסות להתקדם עם רכבו בכל מחיר, כפי ששוכנעתי שהוא פעל בנסיבות העניין.

לא מצאתי להטיל על נהג המשאית כל אחריות לקרות התאונה באשר שוכנעתי כי התאונה ארעה בסיטואציה שבה כמעט כל אורך המשאית יחד עם הנגרר חלף על פני רכב התובעת, כך שבנסיבות אלו לא היה באפשרותו של נהג המשאית לנקוט בכל פעולה למנוע את התאונה.

לפיכך, לא עלה בידי התובעת להוכיח רשלנותו של נהג המשאית לקרות התאונה.