זכריה נ' ליטמן ואח'

לפניי תובענה כספית ע"ס 20,000 ₪ במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבע בדמי תיווך בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים ואשר לטענת הנתבע נחתם תחת כפייה ומתוך ניצול מצוקתו ומשכך אינו חב בכל תשלום מכוחו שעה שיש להורות על ביטולו. 

הליכים קודמים;

התובענה הוגשה בהליך של תביעה קטנה , ובהיעדר התייצבות התובע לדיון שנקבע – נדחתה.

התובע הגיש בקשה לביטול פס"ד , ובהתאם להחלטה מיום 29.1.15 בוטל פס"ד.

בדיון שנערך לפניי ביום 1.11.15 ובשים לב למספר העדים שנדרשו לבירור המחלוקת ולהיקפה , הועבר הדיון להליך של סדר דין מהיר.

להלן בקצרה טענות הצדדים;

טענות התובע;

בתחילת 2013 פנו אליו הנתבעים בבקשה כי יסייע להם במכירת דירתם. תחילה הוסכם בין הצדדים כי דמי התיווך ישולמו על ידי הקונים. בחלוף תקופה בה לא עלה בידו להביא למכירת דירת הנתבעים, איתר בעבורם, תוך שיתוף פעולה עם מתווך בשם אלון טיראן, קונים פוטנציאלים. שיתוף הפעולה עם המתווך אלון, והיות והקונים נתמכו על ידי משרד הקליטה, דרש כי שכר טרחתו ישולם על ידי הנתבעים. אשר על כן, פנה לקבלת אישורם למתווה העסקה, והללו כדבריו, נתנו את הסכמתם העקרונית בעל-פה. ואולם, נוכח דרישת בנם, אשר היה הדמות הפעילה בעסקת המכר, נקבע כי הסכם התיווך המחודש עצמו ייחתם בד ובד עם החתימה על הסכם מכירת הדירה.

בהתאמה, בין הצדדים נכרת הסכם תיווך ביום 15.10.2013 ובו נכתב כי התובע זכאי לשכר טרחה בגובה 20,000 ₪. לדבריו, למען הסר ספק לעניין זה בין הצדדים, אף נחתם הסכם משלים, שנערך על ידי ב"כ הנתבעים אשר ייצגה אותם בעסקה , עו"ד פלח ,ונחתם גם בנוכחות בנם, אשר אשרר את האמור בהסכם התיווך.

שעה שעסקינן בעסקת מכירת דירה מורכבת ולבקשת הנתבעים הוסכם כי את התשלום בעבור שירותיו יקבל רק לאחר שהנתבעים יקבלו את מלוא התמורה בעבור הדירה, דבר אשר עתיד היה לקחת זמן רב נוכח היות הקונים נתמכים על ידי משרד הקליטה ואולם , משקיבלו הנתבעים את כספם, סירבו להיענות לדרישתו לקבל את דמי התיווך להם הוא זכאי, ומשכך לא נותר לו אלא להגיש תביעתו.

טענות הנתבעים;