תא"מ 33157-09-15 הראל נ' אמסלם

התובעת הגישה שטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ע"ס של 5,000 ₪.

ביום 21/9/15 ניתנה לנתבעת רשות להגן מפני השטר, ללא דיון בבקשה, ולאחר הגשת תצהירים מטעם הצדדים, נקבע התיק לשמיעת הוכחות ביום 28/11/16.

טענות התובעת:

1. התובעת טענה כי הנתבעת נתנה שטר בטחון עבור הסכם שכירות של בתה. הסכם השכירות הוארך ע"י בתה של הנתבעת עד ליום 1/7/15, ולאחר עזיבתה התברר כי בדירה ליקויים רבים.

2. לצורך תיקון הליקויים, כך לטענת התובעת, שכרה את שירותיו של איש מקצוע, אשר צבע את הדירה, פינה את הריהוט שהושאר בדירה וניקה אותה, כל זאת בעלות של 4,000 ₪. לאור זאת, כך לטענת התובעת, ניתן להפעיל את שטר הביטחון שניתן על ידי הנתבעת. התובעת צרפה קבלה ע"ס של 4,000 ₪ מטעם חברת תיווך וניהול נכסים. מועד הקבלה מיום 11/7/15, ללא ציון כתובת הנכס.

טענות הנתבעת:

3. בהתנגדותה לביצוע השטר טענה הנתבעת כי הדירה פונתה ביום 1/7/15 ולמרות פניות לתובעת להגיע בנוכחות הנתבעת ובתה את הדירה, לא הגיעה התובעת. עוד טענה הנתבעת כי הדירה סוידה ונוקתה קודם לעזיבת הבית .

4. בתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת, הוסיפה הנתבעת וטענה כי מסרה את השיק לביטחון בעת חתימת ההסכם הראשון, ביום 1/5/13. לאחר אותו הסכם נחתם הסכם הארכה עם בתה של הנתבעת , עד ליום 31/4/15, שלא בנוכחות הנתבעת ולאחר מכן נחתמה הארכה נוספת, ובכל אותן הארכות , לא התבקשה הסכמת הנתבעת כי השטר שמסרה לביטחון ישמש גם לתקופות הבאות .

5. עוד נטען כי בתה של הנתבע דאגה לניקיון וסיוד הדירה , אולם באמצע העבודה, ועוד טרם הסתיימה, החליפה התובעת את מפתחות הבית ולכן איש המקצוע לא סיים את הצביעה במטבח ואף כליו נשארו במקום. הנתבעת ציינה כי במועד כניסתה של הבת לדירה, הסכימה התובעת להפחית משכר הדירה 300 ₪, היות והדירה לא הייתה צבועה ולכן לא ברור כיצד היא דורשת כעת סכום כה גבוה, כשהיא בעצמה העריכה את צביעת הדירה בסך של 300 ש"ח.