תא"מ 33078-11-15 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' צברי ואח'

1.לפניי תביעת תחלוף, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 11.11.2014, בין כלי רכב, מ"ר 21-585-67 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת מפני נזקים העלולים לקרות לרכב (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 49-523-31 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג המשאית, אשר בעוד רכב התובעת נוסע תוך כדי עקיפת המשאית העומדת מימינו, באופן ששני גלגליה הימיניים של המשאית על המדרכה, נסעה המשאית לאחור ופגעה ברכב התובעת והסבה לו נזקים.

מנגד, טוענים הנתבעים, כי האחריות לקרות התאונה חלה נהגת רכב התובעת באשר רכב התובעת הוא שפגע במשאית כאשר זו חונה בצד הדרך. כמו כן, מכחישים הנתבעים את היקף הנזק הנטען.

3.למעשה, הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

4.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופסי ההודעה על התאונה (ת/1 ונ/1) ותמונות נזק שהוגשו על ידי הנתבעים (נ/2).

כמו כן, נשמעה עדותם של נהגת רכב התובעת, נהג המשאית והמלווה שהיה עמו בעת קרות התאונה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, מהנימוקים המובאים להלן: