תא"מ 33070-05-13 עותמאן ואח' נ' עטרי ואח'

לפניי תביעה שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לקטנוע התובעים, כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 27/01/13 ברחוב הנביאים בירושלים.

תמצית טענות הצדדים:

1. אליבא דתובע 2, מונית נעצרה בנתיב נסיעתו. הנתבע, אשר רכבו היה לפני הקטנוע, עצר רכבו מאחורי המונית. לאחר שהתובע נוכח שהרכבים שלפניו נעצרו, אותת לעקיפה והחל בעקיפת רכבו של הנתבע. תוך כדי עקיפה ולאחר שהתובע חלף על פני כ- 3/4 מאורך הרכב, סטה הנתבע אל הנתיב השמאלי והתנגש בעוצמה בצדו הימני של הקטנוע וגרם לו לנזקים שפורטו בדו"ח השמאי.

2. הנתבע, מנגד, טען שהאחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע. לטענתו, מונית אכן נעצרה בצד הדרך. הנתבע הבחין במונית במרחק משמעותי ולפיכך אותת ויצא לעקיפתה. תוך כדי העקיפה וכשרכב הנתבע מקביל למונית, ניסה התובע לבצע עקיפה של רכבו. כתוצאה, "נלכד" הקטנוע בין המראה הקדמית של הרכב הנתבע לרכב שהגיע מהנתיב הנגדי.

   דיון והכרעה:

3. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתשתית הראייתית שהונחה לפניי, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה.

4. כידוע, סטייה מנתיב לנתיב מחייבת נקיטת זהירות מירבית. תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת, כי "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון". תקנה 41 מוסיפה ומורה את שלהלן " נוהג רכב... לא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש".

5. גם בעקיפת רכב מחויבים הנהגים בחובת זהירות- "נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא".

   בתום שמיעת הצדדים, ניכר ששני הצדדים לא נקטו בזהירות הנדרשת בסטיה מנתיב נסיעתם ובעקיפה.