תא"מ 33042-07-14 אמדוקס (ישראל) בע"מ נ' שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ

1.התובעת טענה בכתב התביעה כי רכב הנתבעת פגע ברכבה ביום 18.02.14, בשל סטיית נהג הנתבעת מנתיב נסיעתו. בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת כל מעורבות בתאונת הדרכים הנטענת.

במהלך הדיון העידה הנהגת ברכב התובעת (להלן: ורדי) ותיארה את התאונה, כאשר לדבריה השתלבה מהנתיב הימני לנתיב לנסיעה ישר. מערבל בטון שעליו הכיתוב "חברת שפיר" הגיע מאחורי ורדי, לדבריה, כאשר היתה בעצירה מוחלטת, והמשיך להתקדם לעברה, חלף על פניה תוך שהוא פוגע ברכבה, וממשיך לנסוע משם והלאה בלא לעצור. ורדי טענה כי היתה עדה לאירוע שמסרה לה שם פרטי ומספר טלפון, אולם התברר שלא ניתן לאתר את אותה עדה.

נהג מערבל הבטון (להלן: ניזרי) טען כי היה מעורב בתאונה בנסיבות דומות ביום 12.03.14, ואחריה פנה למשטרה ודיווח על האירוע, אולם לא היה כל אירוע נוסף לפני מועד זה, בו היה מעורב בעת שנהג על מערבל הבטון.

2.לאחר שהתברר כי לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי שאינה נוגעת לנזקים שנגרמו בתאונה המתוארת בכתב התביעה, הגישה התובעת דו"ח שמאי ותמונות נזק המתייחסים לתאונה מיום 18.02.14. בהתאם לאמור באותה חוות דעת, בדיקת הרכב בוצעה ביום 19.02.14 ובאותו מועד צולמו התמונות המתעדות את הנזק שנגרם לרכב התובעת. הנתבעת בתגובתה מסרה שאין לה התנגדות לצירוף חוות הדעת, ולמתן פסק הדין על בסיס הראיות והעדויות בתיק.

3.לאחר ששקלתי את גרסאות הצדדים, מקובלת עליי גרסתה של ורדי באשר לאירוע מיום 18.02.14 במהלכו נפגעה ממערבל הבטון בו נהג ניזרי וזאת בשל אלה: ראשית, ורדי טענה כי מיד לאחר התאונה התקשרה למספר טלפון שהיה רשום על גבי המערבל. הנתבעת לא ביקשה לבדוק או לוודא אם התקבלה כזאת שיחה ביום האירוע הנטען, ולא הובאה כל ראיה שיש בה כדי לסתור טענה זו של ורדי. שנית, ורדי מסרה הודעה על האירוע ביום התאונה, הודעה שצורפה לכתב התביעה. באותה הודעה גם נרשם שם פרטי ומספר טלפון של עדה לאירוע. שלישית, שמאי התובעת בדק את הרכב ביום 19.02.14, היינו, למחרת האירוע. רביעית, תמונות הנזק שצורפו לחוות דעת מראות פגיעה מסוג של שפשוף בכנף האחורית מעל הגלגל ובפגוש האחורי משמאל. אופי הנזק מתיישב עם התיאור שמסרה ורדי באשר לאירוע.

4.לנוכח אופי הנזקים ומיקומם, בהחלט ייתכן כי מערבל הבטון שפשף את רכב התובעת בלא שחש בדבר, והמשיך לנסוע בנסיבות אלו, ולא מדובר ב"בריחה" ממקום התאונה תוך ידיעה שנגרם נזק. מערבל הבטון הוא רכב גדול וכבד ונזק כפי שנגרם לרכב התובעת מתיישב עם שפשוף קל יחסית שעשוי לא להיות מורגש על ידי נהג הרכב הכבד.

העובדה שניזרי היה מעורב בתאונה דומה כחודש לאחר מכן, אינה פוסלת את הגרסה של ורדי ואינה סותרת אותה. בנסיבות אלו, אין בפניי כל גרסה אחרת למעט גרסתה של ורדי ולא מצאתי כי היו סתירות מהותיות בגרסה שנמסרה. העובדה שבטופס ההודעה ובעדות לא נמסר מידע זהה, אינו נזקף לחובת העדה. ורדי מסרה מידע מלא כאשר זיכרונה "טרי" ביום התאונה ולא זכרה את כל הפרטים במהלך חקירתה הראשית, אולם חזרה על "גרעין הגרסה" במהלך חקירתה הנגדית ולא מצאתי סיבה לפקפק במהימנותה.

5.כפועל יוצא, מצאתי כי יש בעדות שנמסרה על ידי ורדי בסיס ראוי לקבלת התביעה בשים לב לנטל השכנוע המוטל על התובעת במשפט האזרחי.

6.לעניין הנזקים: הוגשה רק חוות דעת אחת מטעם התובעת. בהעדר התנגדות לתוכנה, מתקבלת חוות הדעת כראיה לנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה נושא התובענה.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין הנזק הישיר שהוכח (עלות תיקון הרכב וירידת ערך) בסכום כולל של 7,802 ₪. חשבון העסקה המתייחס לשכר השמאי, אשר צורף לכתב התביעה, אינו נוגע לחוות הדעת הרלבנטית לאירוע נושא התביעה, ועל כן בהעדר אסמכתא להוצאות עבור תשלום לשמאי, אינני פוסקת לטובת התובעת פיצוי נוסף בגין הוצאה זו.

מאחר ולא הוכח בראיות מתאימות, מהו הנזק שנגרם בגין השבתת הרכב, אני דוחה את התביעה הנוגעת לראש נזק זה.

7.סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 7,802 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת 27.03.14, הוצאות בטלת העדה מטעם התובעת בסך 500 ₪, אגרה ששולמה בסך 379 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז – לוד.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י' אייר תשע"ו, 18 מאי 2016, בהעדר הצדדים.