תא"מ 32973-10-11 סבע ואח' נ' יוניון מוטורס בע"מ

בהמשך להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, ולאחר ביצוע השלב הראשון של הפשרה, כל שנותר להכריע בו כעת הוא נושא הפיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות המשפט.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים בסיכומיהם, נחה דעתי שלא לפסוק לתובע סכום כלשהו בגין עוגמת נפש, ואפרט – גם אם אעדיף את גרסת התובע על פני גרסתן הנוגדת של הנתבעות לגבי סיבת היווצרותן של השריטות, אין בדבר כדי להצדיק פסיקת פיצוי בנדון, מכיוון שהתובע יכול היה 'להקטין את נזקיו' ולטפל בשריטות לפי מתווה התיקון שהוצע לו בעבר לפני הגשת התביעה.

לצד כך אין להתעלם מגרסת הנתבעות לגבי סיבת היווצרות השריטות, כמפורט בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת 1, באופן שמעמיד בסימן שאלה את אחריותן של הנתבעות בקשר לנזק הנטען.

ואם לא די בכך, הרי שלא בכל מקרה של נזק קיימת הצדקה לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש. ומכאן, שגם בהנחה כי התובע צודק בטענותיו לגבי הנזק ואחריותן של הנתבעות בגינו, בחינה כוללת של הנסיבות מגלה שהמקרה דנן אינו חריג בנסיבותיו ואינו מגלה סבל של ממש מצד התובע.

אשר על כן אני דוחה את התביעה לגבי רכיב הפיצוי בגין עוגמת נפש.

חרף קיומן של גרסאות סותרות בכל הקשור לאחריות, אין לומר כי התביעה מופרכת על פניה והמחלוקת אינה שוללת מניה וביה את טענות התובע בנדון. לפיכך יש מקום לפסוק לתובע סכום מתון בגין הוצאותיו באופן שלוקח בחשבון את המחלוקות וטענות הצדדים.

על יסוד האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 1,500 ₪ כולל מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד ועוד סך של 600 ₪ בגין מחצית מהוצאות המשפט (בגין שכ"ט שמאי ואגרה).

הסכומים הנ"ל ישולמו על ידי הנתבעות בחלקים שווים ביניהן, קרי סך של 1,050 ₪ כל אחת.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א חשוון תשע"ה, 04 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.