משעלי נ' בויה ואח'

לפניי בקשה לפסלות שופט שהגיש התובע.

התביעה דנא היא תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין. התובע הינו עורך דין במקצועו המייצג עצמו בהליך. הנתבעות הינן לקוחותיו של התובע. לטענת התובע, הנתבעות נותרו חבות לו סך 30,706 ₪ בעבור הליך משפטי שניהל עבורן.

השתלשלות העניינים

ביום 14.12.15 התקיים דיון בבקשת הנתבעות לבטל פסק דין שניתן בהעדר נגדן בפני כב' הרשמת הבכירה ליאורה אדלשטיין (בתארה דאז). במהלך הדיון, ביקש התובע כי המותב יפסול עצמו וזאת, מיד לאחר שבית המשפט נתן החלטה ולפיה, קיבל בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 2 וכן החליט לבטלו. התובע טען כי יש חשש כבד כי החלטה דומה תינתן בעניין הנתבעת 1 ולא נראה כי בית המשפט ימנע מביטול פסק הדין שניתן נגדה בהעדר הגנה. בית המשפט דחה את הבקשה לפסילת המותב על אתר ודן בבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה לגופה. בהמשך, הורה בית המשפט כי יש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר גם כנגד הנתבעת 1 וזאת בהסכמת התובע.

ביום 30.10.17 התיק עבר לטיפולי עקב מינוייה של הרשמת הבכירה ליאורה אדלשטיין (בתארה דאז) לשופטת שלום.

ביום 14.12.17 התקיימה ישיבת קדם משפט בפניי בה נשאל התובע באשר לאפשרות שהתביעה התיישנה וכן ביחס לשיהוי שחל בהגשת התביעה. התובע טען כי עשה מאמצים בתיק פשיטת הרגל וכן ביקש להגיש תצהיר מפורט. שיקפתי לצדדים את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם בתיק ולתובע את הקושי באשר לאפשרות שתביעתו התיישנה וכן ביחס לשיהוי בהגשתה. כמו כן, הצעתי לצדדים לבוא בדברים ביניהם וככל שיגיעו להסכמה יעבירו הודעה מתאימה לבית המשפט בתוך 30 יום מיום הדיון. כמו כן, התרתי לתובע להגיש תצהיר עדות ראשית עד ליום 24.12.17. עוד ציינתי כי מועד ההוכחות הקבוע ליום 18.3.18 נותר בעינו.

ביום 15.2.18 ביקש התובע כי שעת הדיון תדחה.

בהחלטתי מיום 18.2.18 הוריתי כי על אף הנסיבות המפורטות בבקשה, יומן בית המשפט אינו מאפשר את דחיית שעת הדיון. כמו כן, ציינתי בהחלטתי כי "בית המשפט עיין בתצהיר שהגיש התובע ובמסמכים שצירף, ומציע לצדדים מבלי לקבוע מסמרות בעניין שכן טרם נשמעו עדים ולצרכי פשרה בלבד כי התביעה תסתיים בערכי מטרד בסך כולל של 1,000 ₪ על מנת לחסוך בהתדיינויות משפטיות. הצדדים יודיעו עמדתם להצעה עד ליום 4.3.18".

הצדדים לא הודיעו דבר עד למועד האמור.

ביום 7.3.18 הדיון נדחה לבקשת התובע ובהסכמת הצד שכנגד, ליום 2.5.18.

ביום 2.5.18 בפתח דיון ההוכחות נשאל התובע על ידי בית המשפט האם הוא עומד על תביעתו והתובע השיב כי לא קיבל מהצד שכנגד שום הצעה סבירה ולא הוצאות. לאור האמור, החלה שמיעת הראיות בתיק. התובע נחקר ארוכות על ידי הצד שכנגד ומכיוון שהדיון טרם הסתיים נקבע מועד נוסף להמשך הוכחות ליום 14.11.18.

הבקשה לפסלות שופט ותגובת הנתבעות

ביום 12.7.18, למעלה מחודשיים לאחר מועד הדיון, הגיש התובע בקשה לפסלות שופט. לטענת התובע, עוד בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית ובטרם נחקרו העדים, הודיע בית משפט זה כי עליו למחוק את תביעתו, וזאת לטענתו ללא כל נימוק. נטען כי על אף האמור, התובע לא הסכים ופעל להגשת תצהירי עדות מפורטים, בצירוף אסמכתאות. עוד נטען כי לאחר הגשת התצהיר ובטרם נחקרו העדים, הציע בית המשפט לסיים התיק בסכום של 1,000 ₪ בערכי מטרד. כמו כן, נטען כי בפתח דיון ההוכחות, טוען התובע כי בית המשפט שאל אותו האם עומד הוא על תביעתו או שמא מבקש למחקה. התובע טוען כי בטרם תם שלב ההוכחות גיבש בית המשפט את תוצאת ההליך וכי אינו נשאר פתוח לשנות את דעתו ואף טוען כי הוא חושש כי יינתן פסק דין נגדו וזאת ללא כל קשר לחקירת הנתבעות ושלב הסיכומים. התובע אף מציין כי ככל שבית המשפט לא ייעתר לבקשה זו, בכוונתו לערער על ההחלטה ועל כן, ככל שבקשתו תידחה הוא עותר לעיכוב ההליכים בתיק.

תגובת הנתבעות התבקשה והתקבלה. הנתבעות טענו כי אין זו הפעם הראשונה שהתובע מבקש את פסילת המותב הדן בתיק וזאת נוכח בקשתו מיום 14.12.15, במעמד דיון אשר התקיים בפני כב' הרשמת הבכירה אדלשטיין ואולם, בית המשפט דחה את הבקשה. הנתבעות מבקשות להצביע על דפוס התנהלות של התובע. מעבר לאמור, טוענות הנתבעות כי אין זה ראוי כי לאחר שנשמעה חקירתו של התובע, העלה התובע הבקשה לפסילת המותב. כמו כן, עומדות הנתבעות על השיהוי בהגשת הבקשה - חודשיים וחצי לאחר מועד הדיון. הנתבעות טוענות כי התובע לא הצביע על חשש ממשי למשוא פנים, אלא המדובר בהרהורי ליבו בלבד וכי בית המשפט הביע דעה ולא דעה קדומה ומשכך, לא קמה עילה לפסילת המותב.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובנימוקי התשובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 471 ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת: