גלמן נ' שרעבי

לפני תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד בגובה 45,288 ₪.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. התובעת, עו"ד אורלי גלמן, עמדה במשך שנים (החל משנת 1997) בקשר מקצועי עם בעלה של הנתבעת, מר שמואל שרעבי (להלן – "מר שרעבי"). היא העניקה למר שרעבי מספר שירותים משפטיים וקיבלה עבורם שכר טרחה שתמיד הוסכם מראש בין הצדדים.

    

   במקביל, התפתחו בין התובעת לבני הזוג שרעבי גם קשרי ידידות, במסגרתם העניק מר שרעבי לתובעת טיפולי רפלקסולוגיה. תחילה שילמה התובעת עבור הטיפולים, אך בהמשך קיבלה ממנו טיפולים רבים חינם אין כסף.

    

   עד לאירוע מושא התביעה לא התקיים קשר מקצועי בין התובעת לנתבעת.

    

2. בסוף שנת 2015 פנתה הנתבעת לתובעת וביקשה להתייעץ עמה בנושא משפטי.

    

   הנתבעת סיפרה לתובעת כי אביה המנוח, מעודד ברזילי ז"ל (להלן – "המנוח"), כתב בשעתו צוואה בה הוריש את רכושו לנתבעת ולששת אחיה ואחיותיה. בצוואה ציווה המנוח רכוש נוסף שהיה לו: בית ברחוב ורדיאל 17 בתל אביב, המכונה "בית שרה" (להלן – "בית שרה"), לעמותה שתנהל במקום בית כנסת ("עמותת ארגון יוצאי תימן המרכז"; להלן – "העמותה"). כך היה, ובבית שרה אמנם פעל בית כנסת. אלא שלאחרונה התברר לנתבעת ולאחיה כי עיריית תל אביב עומדת להקים במקום גן ילדים. הדבר היה לצנינים בעיני יורשי המנוח, והנתבעת התייעצה עם התובעת וביקשה ממנה לפעול. השאלה מה בדיוק ביקשה הנתבעת מהתובעת שנויה במחלוקת בין הצדדים, אך ברי שלכל הפחות ביקשה הנתבעת לעצור את מהלכי עיריית תל אביב ביחס לבית שרה.

    

   במעמד פגישה זו בין הצדדים מסרה הנתבעת לתובעת העתקי צוואת המנוח ונסח טאבו ישן בו רשום בית שרה על שם העמותה. בהמשך חתמה הנתבעת על ייפוי כוח לתובעת לפעול בשמה.