תא"מ 32620-09-14

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 03.03.2014, בין כלי רכב, מ"ר 93-814-23 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 18-811-13 (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג האוטובוס, כאשר נהג רכב התובעת העמיד את רכבו בפינת הרחובות הזית והאילנות בצורן על מנת לאפשר לאוטובוס שהגיע מהנתיב הנגדי לפנות שמאלה והשלים את פנייתו, אך האוטובוס ביצע סטייה שמאלה לעבר רכב התובעת ופגע בדופן שמאל של רכב התובעת.

מנגד טוענים הנתבעים, כי האחריות מוטלת על נהג רכב התובעת אשר לא אפשר לאוטובוס להשלים את הפנייה שמאלה והמשיך בנסיעתו למרות הכביש הצר עליו כלי הרכב נסעו.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ביקשו ב"כ הצדדים מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.