תא"מ 32566-05-13 נס נ' ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ

המחלוקת בתיק נוגעת לחבותה של הנתבעת, היא חברת ביטוח שביטחה את הרכב הפוגע, כלפי התובעת שרכבה נפגע, מקום בו מבוטח הנתבעת אינו משתף פעולה ועולה ספק ממשי אם קיים כיסוי ביטוחי לאירוע.

ביום 6/10/12 פגע רכב שהיה בבעלותו של מר אסי ציון ובוטח אצל הנתבעת (להלן: רכב הנתבעת) ברכבה של התובעת. רכב התובעת חנה אותה עת בחנייה במקביל למדרכה בסמוך לביתה של התובעת. עוברי אורח ראו את הפגיעה. בתה של התובעת צילמה את מנח כלי הרכב לאחר הפגיעה והתמונות צורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובעת.

מר אסי ציון, הבעלים של הרכב הפוגע, לא אותר בידי התובעת ולא בידי הנתבעת וביום 4/5/15 לבקשת התובעת נמחקה התביעה נגדו לאחר שלא הצליחה להמציא לו עותק של כתב התביעה. אחד מעוברי האורח אמר שברכב הפוגע נהגה במועד התאונה "ספיר דגני". זו לא אותרה, גם לא בידי חוקר מטעם הנתבעת.

לטענת התובעת לאור סע' 65 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: החוק) חלה חובה על הנתבעת לשפות את התובעת על נזקיה משביטחה את הרכב הפוגע וזאת גם אם התביעה נגד הבעלים של הרכב נמחקה והוא לא אותר. לטענתה, הנטל הוא על הנתבעת להוכיח כי אין תחולה לפוליסת הביטוח וכי במקרה זה לא עמדה הנתבעת בחובתה לעשות כן.

מנגד טוענת הנתבעת כי היא אינה מצליחה לאתר את המבוטח, מר אסי ציון, וממילא הוא אינו משתף פעולה עם הנתבעת לצורך בירור נסיבות התאונה. כך גם למשל לא מסר הודעה על התאונה הנטענת. עוד טענה כי בדיקה לגבי נהגת בשם "ספיר דגני" העלתה כי רק אחת בישראל עונה לשם זה וגילה במועד התאונה 20 ולפיכך על-פי תנאי הפוליסה אין כיסוי ביטוחי בשל מגבלת גיל שקיימת בפוליסה.

דיון ומסקנות:

לטענת התובעת רכב שבוטח אצל הנתבעת פגע ברכבה בעת שהיה בחנייה. התובעת עצמה לא היתה עדה לתאונה. בהתאם לתמונות שצולמו בסמוך למועד התאונה ושצורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובעת, נראה רכב הנתבעת פוגע ברכב התובעת וזאת שעה שהאחרון עמד בחנייה.