תא"מ 32475-09-14 קשר רנטאקר בע"מ נ' רומל ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 399 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה הפרשים שלא שולמו בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 01.05.2014, בין כלי רכב מ"ר 67-433-78 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 55-841-11 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות לקרות התאונה אלא הם חלוקים באשר לגובה הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה טענו ב"כ הצדדים לעניין היקף הנזק בלבד.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, ללא צו להוצאות.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

הנתבעים הכירו באחריות לקרות התאונה ושילמו, באמצעות הנתבעת 2, סך של 6,973 ₪, בהתאם למכתב שנשלח לתובעת ביום 09.06.2014 (צורף לכתב ההגנה).

סכום הנזקים בגין התאונה הועמד על ידי התובעת על סך של 8,206 ₪, כמפורט בכתב התביעה. יחד עם זאת, התובעת בחרה להגיש תביעה רק בגין ההפרש שלא שולם עבור רכיב ירידת הערך (עמ' 1, שורה 25 ועד עמ' 2, שורה 1 לפרוטוקול), כאשר השמאי מטעם התובעת העריך את סכום ירידת הערך בסך של 2,923 ₪ ואילו הנתבעת ניאותה לשלם רק סך של 2,524 ₪ בגין רכיב זה.

יש לציין כי לאחר קבלת מכתב הנתבעת מיום 09.06.2014 המפרט את הסכומים ששולמו לתובעת, לא מצאה לנכון התובעת לברר עם הנתבעת את פשר הסכומים החסרים, במיוחד כאשר מדובר בהפרש בסך של 399 ₪, שלא מן הנמנע שהיה מייתר הליך משפטי זה, אלא בחרה למהר ולהגיש תביעה לבית משפט זה.