תא"מ 3244-04-12 עדן ברוקאס נ' צדוק ואח'

בתיק זה מצוי הנתבע מס' 1 בהליכי פשיטת רגל בתיק פש"ר (נצ') 411/07 ואף הוכרז כפושט רגל ביום 30.3.09 ואילו הנתבעת מס' 2, ניתן נגדה צו כינוס ביום 13.4.15 בתיק פש"ר (נצ') 36926-02-15.

בעניין זה יש להפריד בין עניינם של שני הנתבעים:

באשר לנתבע 1, ובניגוד לעמדתו של המותב הקודם שדן בתיק זה, אני סבור שכלל אין צורך בהיתר מטעם בית המשפט המחוזי להמשך ניהול ההליך. הטעם לכך הוא שעל פי סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, מעוכבים ההליכים רק לגבי "חוב בר תביעה". "חוב בר תביעה" כהגדרתו בסעיפים 1 ו- 71 לפקודה הינו חוב שהיה קיים במועד צו הכינוס (ראה: ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה (4) 730). מאחר ובענייננו עוסקת התביעה באירועים שקרו בשנת 2010, ברור הוא שצו פשיטת הרגל בתיק פש"ר 411/07 אינו מונע את המשך ההליכים בתיק זה ואינו מצריך היתר כלשהו מבית המשפט המחוזי. לא למותר גם להפנות תשומת הלב בהקשר זה, כי מעיון בצו ההכרזה בתיק הפש"ר, עולה כי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט דני צרפתי) בהחלטתו הנ"ל מיום 30.3.09 אף התיר במפורש לנתבע מס' 1 להמשיך ולפעול כחוקר פרטי. מעצם היתר זה ברור גם כי לא מתקבל על הדעת שבית המשפט חסם את מי שיתקשר עם הנתבע 1 מלדרוש תשלום בגין חובות שיווצרו לאחר אותו מועד, מה גם שככל שיסתבר שהנתבע 1 הסתיר מהמתקשרים עמו את עובדת היותו פושט רגל, מדובר בחוסר תום לב בהתקשרות (השווה: ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד , פ"ד נז (4) 211). יצויין כי הפקודה מאפשרת אף הליכי "פשיטת רגל שניה" כנגד חייב (ראה: סעיפים 88-90 לפקודה). בנסיבות האמורות יימשכו ההליכים בתיק זה כנגד הנתבע 1. עם זאת, על התובעת לשקול היטב, האם יש טעם בהמשך ההליכים מאחר ועל פי סעיף 42 לפקודה כל נכסי החייב מוקנים לנאמן. לפיכך תוכל התובעת אם תזכה בתיק, לכל היותר, לפעול כנגד נכסים שנרכשו ע"י החייב משנת 2009 ואילך בלבד (ראה: סעיף 89 לפקודה). דומה שבנסיבות אלה יתכן שהמשך ההליכים בתיק, על העלויות הכרוכות בהם מחד גיסא, וסכום התביעה הנמוך מאידך גיסא, מצביעים על כך שמדובר בהליך חסר תוחלת.

באשר לנתבעת 2, שונים פני הדברים. לגביה ברור כי צו הכינוס שניתן ביום 13.4.15 חוסם את המשך ההליכים בתיק זה, על פי סעיף 20 לפקודה ולפיכך אני מורה על עיכוב ההליכים נגדה בתיק זה. אין בדעתי להמתין להיתר מטעם בית המשפט המחוזי, מאחר ואיני סבור כי קיים סיכוי ממשי כי בית המשפט המחוזי יפעל בניגוד לכלל השוויון בין הנושים. תרופתה של התובעת היתה בהגשת תביעת חוב בתוך 6 חודשים מיום צו הכינוס, כאמור בתקנה 76 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985, ואם לא עשתה כן, לא ניתן לעקוף דרישה זו באמצעות המשכת הליכי התביעה בתיק זה.

לאור האמור בהחלטתי זו, תודיע התובעת, לא יאוחר מיום 25.10.16, האם בדעתה להמשיך בהליכים כנגד הנתבע מס' 1 בלבד. בהעדר הודעה עד המועד האמור, תמחק התביעה מחוסר מעש בלא התראה נוספת. ככל שתודיע התובעת כי בדעתה להמשיך בהליכים, יקבע התיק להמשך הוכחות. בנסיבות אלה אני קובע על פי תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי התיק ישמע מהמקום שאליו הגיע המותב הקודם, ופרוטוקול ההוכחות שנשמע עד אותו שלב יהווה חלק מן הראיות גם בפני מותב זה.

התיק יובא בפני לתזכורת מעקב ליום 26.10.16.  

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ו, 30 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.