תא"מ 32369-03-15 איאובנוביץ ואח' נ' נווה טל חברה לבנין (1995) בע"מ ואח'

לפניי בקשת הנתבעת 1 לסילוק התביעה על הסף בשל מעשה בית דין.

עסקינן בתביעה כספית בסדר דין מהיר, נגד הנתבעת 1, משכירה של נכס בטבעון אותו שכרו התובעים (להלן: המבקשת"), ונגד נתבעים 2-3 מתווכים שסייעו לתובעים בשכירת הנכס.

טענת התובעים היא כי הנתבעים 2-3 פעלו בחוסר תום לב בהשכרת הנכס, תוך התעלמות מצרכיהם והסתרת העובדה כי ימים ספורים לאחר כניסתם למושכר, החלו לבנות בית סמוך למושכר דבר שגרם להם למטרד יומיומי. ביחס למבקשת, בנוסף לטענה בדבר הסתרת הבנייה הצפויה, נטען כי מי מטעמה הגיע עם רוכשים פוטנציאליים של המושכר, ללא תיאום מראש, למושכר. בנסיבות אלו, הטענה כי שווי דמי השכירות ששולמו היה גבוה משווים האמיתי, וכי נגרמה להם עגמת נפש רבה.

לטענת המבקשת, התביעה דנן, הוגשה ונדונה במסגרת הליך קודם אותו הגישו המשיבים/התובעים בבית המשפט לתביעות קטנות ת"ק 37816-06-13, באותן טענות. במסגרת אותו הליך, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. ההבדל בין התביעות שם וכאן בא לידי ביטוי רק בהעלאת סכום התביעה מ 20,000 ₪ ל 33,000 ₪ ובהוספת נתבעים 2,3 כנתבעים נוספים.

בתגובה, טוענים התובעים, כי הבקשה דנן הוגשה בשיהוי רב, 11 חודשים לאחר הגשת כתב ההגנה. לבקשה לא צורף תצהיר כנדרש בתקנות. בניגוד לנטען, התביעה שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, הייתה שונה לחלוטין ועילתה הייתה שווי דמי השכירות ששולמו אל מול שווי השכירות בפועל, בעוד התביעה דנן הינה תביעה כספית, נזיקית וחוזית. יתר על כן, הנתבעים 2-3, לא לקחו חלק בהליך שנוהל במסגרת תביעות קטנות ואין בינם למבקשת שום קשר. עסקינן בצדדים שונים לחלוטין.

בתשובה לתגובה, טוענת המבקשת כי עניין מעשה בית הדין הועלה במסגרת כתב ההגנה ותצהירי העדות הראשית שהגישה. מאחר והמחלוקת אינה עובדתית אלא משפטית אין צורך לתמוך את הבקשה בתצהיר. המבקשת חוזרת על טענתה כי למעט הסכום הנתבע וצירוף הנתבעים 2-3 מדובר באותה מסכת עובדתית ובאותן טענות.