תא"מ 32332-11-14 גנים ושושנים א.ש. בע"מ נ' אלאלוף ואח'

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 27.12.15 נגד המבקשת 2, בהעדר התגוננות.

המבקשת טוענת כי, אמנם, הבקשה למתן רשות להתגונן הוגשה על ידי המבקש 1 בלבד אולם היא הוגשה בשם שני המבקשים כפי שפורט בכותרתה. כמו כן נטען כי במסגרת דיון בבקשה לסילוק התביעה על הסף קבע בית המשפט (כב' הש' פלג) כי תינתן למבקשים הרשות להתגונן וכי לא היה יכול בית המשפט להפוך החלטה זו. הוזכר עוד כי המבקש 1 הוא זה שהעובדות הרלבנטיות לבירור המחלוקת בין הצדדים מצויות בידיעתו.

המשיבה הגיבה לבקשה והתייחסה לטענה כאילו ניתנה רשות להתגונן בהחלטה קודמת של בית המשפט. המשיבה הזכירה כי המבקשת 2 לא הגישה תצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן ואף לא התייצבה לדיון. יחד עם זאת, ובשים לב להלכות ולמדיניות המשפטית הנוהגת בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מסכימה המשיבה לביטולו של פסק הדין – בכפוף להטלת הוצאות על המבקשת.

המבקשת השיבה לתגובה, חזרה על עיקרי טענות הבקשה לביטול פסק הדין וטענה כי אין להתנות את ביטול פסק הדין בחיוב בהוצאות.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

משכך, נכון עשתה המשיבה כאשר נתנה הסכמתה לביטולו של פסק הדין וכיוון שכך, איני נדרש להכרעה בשאלה ואיני מביע עמדה בשאלה האם אכן ניתנה הרשות להתגונן, בהחלטת כב' הש' פלג, לשני המבקשים ואם היה כלל מקום שבית המשפט יידרש לשאלת הרשות להתגונן כאשר הבקשה שהועברה להכרעתו היתה בעניין הדחיה על הסף.

פסק הדין, לפיכך, יבוטל, וההחלטות שניתנו ביחס למבקש 1 תתייחסנה ותחולנה על שני המבקשים.

סבורני, עם זאת, כי טוב יעשו הצדדים אם ייעשה על ידם נסיון נוסף להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת ביניהם בדרכי נועם, מחוץ לכתלי בית המשפט.

לא למותר להזכיר ולציין את דברי כב' הש' זילברטל (רע"א 2095/95), בעניין אחר, כי