ח'טיב ואח' נ' עאסי - עו"ד

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 31/10/16. פסק הדין ניתן על סמך אישורי מסירה, שנמסרו לאחות הנתבע מס' 1, בתו של הנתבע מס' 2, גב' אחלאס ח'טיב ביום 24/7/16.

כבר עתה יצויין כי המועד האחרון להגשת כתב הגנה היה ביום 30/10/16. המסירה בוצעה בפגרת הקיץ, שהסתיימה ביום 5/9/16, יש למנות 45 יום, בניכוי הימים מיום י"ד תשרי עד כ"א בו (16/10/16 עד 23/10/16), המועד האחרון 29/10/16, חל בשבת, על כן נדחה ליום 30/10/17.

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 1/11/16, קרי למחרת.

המבקשים אישרו קבלת כתב התביעה, ובא כחם טען לטעות בחישוב הימים להגשת כתב הגנה. הבקשה הינה משיקול דעת בית המשפט ולא מחובת הצדק.

לגוף התביעה טענו הנתבעים כי שילמו את שכר טרחת התובעת בעניין נשוא התביעה בהעברות בנקאיות, וכי ההסכמה היתה כי המשיבה תקבל את שכר הטרחה, שנכתב על ידה בכתב יד בהסכם שכר הטרחה ולא לפי אחוזים, סכום הגבוה משמעותית.

המשיבה הגישה תגובה, בה התנגדה לביטול פסק הדין, בנימוק לפיו המועד להגשת כתב הגנה חלף, וכי לאור הפגרות עמדה לנתבעים תקופה ארוכה יחסית להגשת כתב הגנה. המשיבה טענה כי טעות ב"כ הנתבעים לא הוסברה, לא נתמכה בתצהיר ואינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, שנקבע בחיקוק.

במיוחד טוענת המשיבה כי המבקשים לא פירטו את הגנתם, ובעוד לא הכחישו את הטיפול המשפטי שקיבלו, נותרה טענת ההגנה שלהם חסרת פירוט ועומדת בניגוד להסכם שכר הטרחה, ולתצהיר המבקש. המשיבה מדגישה כי למרות שבבקשה נטען כי המבקשים המתינו למסמכי העברות בנקאיות, שיוכיחו את הגנתם, לא צורף לבקשה כל מסמך כזה, והמבקשים לא פירטו את טענתם לתשלום, שהיא טענת קיזוז. המשיבה מזכירה כי בכתב התביעה הופחת הסכום החלקי, ששולם לה (1,500 ₪).

ביום 4/12/16 קבעתי כי המבקשים רשאים להגיש תגובה לתגובה, אך הם לא עשו כן, אף שההחלטה נמסרה לבא כחם ביום 8/12/16. גם ב"כ המשיבה מסר את התגובה וההחלטה לחברו בו ביום, והגיש על כך אסמכתא.

לאחר שקראתי את כתבי בי הדין, אני מחליטה לבטל את פסק הדין, בתנאי הפקדה משמעותית, מן הנימוקים הבאים:

כאמור, הבקשה הינה בקשה לביטול משיקול דעת בית המשפט, באשר אין מחלוקת כי כתב התביעה נמסר למבקשים כדין.

הבקשה הוגשה במועד, יום אחרי חתימת פסק הדין.

הטעם למחדל נטען באופן סתמי, תלוי בב"כ המבקשים ולא נתמך בתצהירו, אלא בתצהיר מפנה וסתמי של הנתבע מס' 1.

טעות במניין הימים על דרך הסתם לא הוכרה כטעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בחיקוק:

"התמונה העולה מן המקובץ היא, כי איחור של יום אחד איחור הוא, הטעון תירוץ וצידוק. הטעם לכך הוא ברור: "עם תום התקופה להגשת ערעור הופך פסק הדין לסופי, והצד שכנגד זכאי לראות את עניינו כבא על סיומו (ע"א 135/63, בעמ' 1860; ע"א 461/69, בעמ' 53)" בש"א 169/87 [3] שם). איחור של יום אחד יכול להיגרם בעטיין של סיבות שונות, ובהן טעות במניין הימים בחודש פלוני, כפי שאירע בענייננו, תקלה משרדית (ראה ב"ש 83/86 (ע"א 398/84) סוקול נ' ישמח ואח' [5]), תקלה בעבודת הדואר (ראה בש"א 4294/94 [6]) וכיוצא באלה עניינים. אך מובן כי עובדת היות האיחור בן יום אחד בלבד אינה מהווה - כשהיא לעצמה - סיבה טובה להתיר פתיחתו של ההליך באיחור. יש לבדוק את סיבת האיחור, ורק אם זו עולה כדי "טעם מיוחד" המוכר בדין, תינתן הרשות לפתוח בהליך" (בש"א 3086/95 אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ נ' בויום מהנדסים בע"מ, פ"ד מט(5) 89 (1995)). בפסק הדין הובאה ההלכה כאמרת אגב, שכן שם הוכרה הטעות במספר הימים בחודש דצמבר כטעם מיוחד לאיחור בן יום אחד. בענייננו לא הוסבר מה מקור הטעות.

לאור פגרת הקיץ ופגרת סוכות, עמדו לרשות הנתבעים ובא כחם כ-50 ימים נוספים על 45 הימים, הקבועים בתקנות. הם בחרו שלא להגיש את כתב ההגנה עד למתן פסק הדין שהיה לפני המועד האחרון, לפי חשבונם. אין להם הסבר לטעות בחישוב הימים או לניצול מלוא שלושת החודשים, שהיו להם. גם לא ברור מה נובע מצירוף העמוד מהיומן, בו נרשם כי המועד האחרון להגשת כתב הגנה הינו 3/11/16. מתי התכוונו הנתבעים ובא כחם לערוך כתב הגנה, להכין תצהירים לחתימה, להחתים את המבקשים ולהגיש את כתב ההגנה אם ביום 1/11/16 עדיין לא החלו בכך? אני קובעת כי התנהלות המבקשים מעידה על אדישות וזלזול בהליך.

לגוף התביעה לא הציגו המבקשים כל הגנה, למעט טענה סתמית, לא מכומתת, ולא מפורטת, הכוללת הודאה בכל עילות התביעה: קבלת השירות המשפטי, חתימה על הסכם שכר טרחה ואי תשלום על פיו. כדברי הנתבע בבקשה (מאומתת בתצהיר מפנה, כאמור): "התובעת הגישה תביעת על שכ"ט וטענה כי לא קיבלה את מלוא השכר ודחתה את הטענה כי קיבלה שכרה בהעברות בנקאיות איתור החומר היה קשה מאד עד שלאחרונה אותר חלק מאסמכתאות ההעברות. יתרה מזו ההסכמות בין הצדדים הייתה ברורה כי המשיבה תקבל מה שנרשם בכתב ידה על הסכם שכר הטרחה ולא מה שנקבע באחוזים שהינו יותר בכמעט 900%!!!!!!" (סעיפים 8 ו-9 לתגובה).

הסכם שכר הטרחה ברור ביותר, ולמען הנוחות יוקלדו הפרטים, שנכתבו בכתב יד, בכתב שונה: