תא"מ 31974-04-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אבסו ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 15.07.2014, בין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 54-424-68 (להלן: "המשאית האזרחית") לבין כלי רכב, מסוג נגרר המחובר למשאית צבאית, מ"ר צ-298-112, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבע 2 (להלן: "המשאית הצבאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולגבי היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותו של נהג המשאית הצבאית לתאונה תעמוד על שיעור של 70% ואילו אחריותו של נהג המשאית האזרחית לתאונה תעמוד על שיעור של 30%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

אני מעדיף את גרסתו של נהג המשאית האזרחית, שהייתה מפורטת, סדורה, קוהרנטית, התיישבה עם מיקום המשאיות בתחנת הדלק, והייתה מהימנה עליי מאוד, על פני גרסתו של נהג המשאית הצבאית.

יש להדגיש כי גרסתו של נהג המשאית האזרחית נתמכת על ידי גרסתו של נהג המשאית הצבאית, אשר העיד, בהגינות רבה, כי על מנת להתקדם ולצאת מתחנת הדלק הוא נאלץ להסיט את המשאית הצבאית שמאלה, עד כדי שהנגרר של המשאית הצבאית התקרב עוד ועוד לקבינה של המשאית האזרחית, ועד כדי שהנגרר הצבאי התחכך עם הקבינה של המשאית האזרחית.

סבורני כי נהג המשאית התקדם בנסיעתו מבלי ליתן את דעתו לכך שהמשאית האזרחית צמודה אליו ולמפגש בין כלי הרכב שצפוי להיגרם עם התקדמותו וסטייתו שמאלה.