תא"מ 31947-12-12 אסדי ואח' נ' עבד אל חי ואח'

החלטה זו נסבה על בקשת המבקש לבטל את פסק הדין שניתן נגדו ביום 10.9.2013 בהעדר הגנה ולהאריך את המועד להגשת הבקשה עד למועד הגשתה בפועל.

לטענת המבקש, הוא מעולם לא קיבל את פסק הדין אף לא את כתב התביעה או כל זימון לדיון המלמד על הגשת התביעה נגדו. רק משגילה באקראי כי ניתן נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, פעל מיוזמתו כדי לברר את פשר העניין, או אז גילה דבר קיומם של פסק הדין והתביעה דנן.

המבקש העלה טענות לגופו של עניין המהוות למעשה את הגנתו מפני התביעה שהוגשה נגדו. מדובר בתביעה להשבת כספים שלטענת המשיבה הוצאו מחשבונה בבנק על ידי המבקש בדרכי רמייה וללא הסכמתה בזמן שהיו נשואים, וכנגד תביעה זו טען המבקש כי הגיע להסכם עם המשיבה והוריהם של שני הצדדים, לפיו ישלם לה סכומים שונים, וסכומים אלה אכן שולמו.

לעומת זאת, המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא הצביע על נימוק המצדיק את ביטול פסק הדין. לדידה, כתב התביעה כמו גם מסמכי תיק ההוצל"פ שנפתח בעקבות פסק הדין, הומצאו כולם למבקש כדין. לא זו אף זאת, כשנה לפני מועד הגשת הבקשה פנתה ב"כ המבקש לב"כ המשיבה בניסיון לסלק את החוב – ללמדנו, כי המבקש ידע אף ידע אודות התביעה ופסק הדין שניתן נגדו זמן רב לפני כן.

לגופו של עניין טוענת המשיבה, כי טענותיו של המבקש אינן מגלות הגנה כלשהי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי לבטל את פסק הדין, אם כי כנגד תשלום הוצאות משמעותיות, וזאת משום שהבקשה לביטולו היא קלושה למדי, הן במישור הדיוני והן במישור המהותי.

ראשית כל יצוין, כי טענת ב"כ המשיבה לפיה ב"כ המבקש פנתה אליו כשנה לפני הגשת הבקשה לביטול פסק הדין בניסיון לסלק את החוב נשוא התיק בהסדר, היא טענה שנתמכה בתצהירו ולגביה לא מצאתי תצהיר אחר מטעם המבקש אשר נוגד אותו.

יוצא אפוא, כי גם אם המבקש לא קיבל את כתב התביעה, הרי שהוא ידע אודות פסק הדין משך תקופה ארוכה מאוד, אך משום מה בחר לשבת בחיבוק ידיים וללא מעש.

מחדל זה תומך יותר במסקנה, כי המבקש קיבל את כתב התביעה אשר הומצא לאחיו, אך משיקוליו הוא בחר שלא להתגונן – בדיוק כפי שבחר שלא לנקוט בפעולה מיד כשנודע לו אודות התיק, ותחת זאת ניסה להגיע להבנות עם ב"כ המשיבה בתקווה לסלק את החוב בפשרה, ורק כשנה לאחר מכן פנה לבית המשפט בבקשה דנן.