דחיית תביעה לדמי שימוש ראויים עקב שתיקת התובע במשך כעשור

התובענה החלה על דרך הגשת כתב תביעה על ידי התובעת בסכום קצוב על סך 50,000 ₪ בגין אי השתתפות הנתבעת בהוצאות המעלית ואי תשלום הוצאות חשבונות חשמל בבניין בו הן מחזיקות כשוכרות. הנתבעת הגישה התנגדות למתן פסק דין.

7.01.14 – דיון בהתנגדות

ביום 7.01.14 התקיים הדיון בהתנגדות שהגישה הנתבעת. בהסכמת הצדדים ניתנה לנתבעת רשות להתגונן ונקבע כי הדיון יתנהל בסדר דין מהיר, וכי התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן.

כתב תביעה מתוקן

התובעת הגישה ביום 12.02.14 כתב תביעה מתוקן, בגדרו הוגדל סכום התביעה לסך של 67,218 ₪, וצורפה נתבעת נוספת, א.ד רוזן נכסים בע''מ. בכתב התביעה המתוקן נטען שהתובעת והנתבעת שוכרות מהנתבעת שצורפה שטחים בבניין ברח' בן עטר 22 בת"א, הכולל קומת מרתף, קומת קרקע, קומה א', קומה ב', חניות וגג, כאשר התובעת שוכרת קומות א' וב', והנתבעת שוכרת את קומת המרתף, הקרקע, החניה והגג, ובמסגרת ההסכם בין הנתבעת לבין המשכירה נקבע כי הנתבעת תישא בהוצאות השוטפות של הנכס, תחזוקת המעלית וחשבונות חשמל, אשר ישולמו במלואם על ידי התובעת. כתב התביעה אינו מפרט מהי התקופה שבגינה נדרשת הנתבעת לשלם, וגם לא את הסכומים שעליה לשלם בגין תחזוקת המעלית וחשבונות חשמל, כל אחד בנפרד.

כתב הגנה

הנתבעת הגישה ביום 30.03.14 כתב הגנה, בו טענה כי החל משנת 2001, התובעת השתמשה שלא כחוק, בגג הנכס ובחדר המעלית אשר מצוי בגג הנכס ואשר עליהם העמותה משלמת שכירות ממיטב כספה . כמו כן נטען כי התובעת השתמשה החל משנת 2011 בחדר אשר מצוי בקומת המרתף, ורק באוגוסט 2012 הואילה לפנות את החדר במרתף בעקבות תביעה לסילוק יד שהגישה נגדה הנתבעת. באשר לגג הנכס, הנתבעת טענה כי התובעת או מי מטעמה , הציבו בגג הנכס ובחדר המעלית , מיטות מקרר, שולחן כלי מטבח וחפצים אישיים שונים .

הנתבעת טענה כי התובעת לא הסתפקה בכך ואף פלשה לשטח החצר המשמש לחניה. גודל השטח 108.65 מ"ר.

הנתבעת הציגה את התחשיבים לגבי חוב התובעת כלפיה בגין תשלום דמי שכירות, בהתאם לחוזי השכירות שנחתמו בינה לבין המשכירה החל מיום 1.09.01 ועד יום 31.08.13, סה''כ 1,567,119 ₪. עלות השכירות בגג חושבה לפי החלק היחסי בגג, דהיינו 158 מ''ר מתוך 597 מ''ר. לטענת הנתבעת, סה''כ עלות השכירות בגג הנכס במשך כל התקופות, הכולל את חדר המעלית, היא בסך 414,749 ₪.