תא"מ 31787-09-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מקרי

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש לרכב.

לטענת התובעת בעת שעמדה לצאת מתחנת דלק, בעודה בעצירה מלאה מאחורי רכב אחר שאף הוא המתין ליציאה, הגיחה משמאלה המשאית שבה נהג הנתבע ופגעה בה.

לטענת הנתבע, הוא עמד בעצירה מלאה והמתין שרכבים יחלפו על מנת שיוכל לצאת מתחנת הדלק, והתובעת היא זו שהגיחה מצד ימין ופגעה במדרגת ברזל הממוקמת במרכז משאיתו.

בדיון לפניי העידו נהגת התובעים והנתבע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ולאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במוצגים שהוגשו, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

הראיה המרכזית הינה תמונות הנזק ברכב התובעים. התמונות מתיישבות טוב יותר עם האפשרות שהמשאית פגעה עם מדרגת הברזל שבמרכזה ברכב הנתבעים, מאשר האפשרות שרכב התובעים פגע בנסיעתו במדרגה זו. הנזק ברכב התובעים הינו בצד הפגוש (החלק המצוי מתחת לכנף שמאל קדמית, בסמוך לגלגל השמאלי קדמי) ותבניתו הינה שפשוף, ובהמשך, לכיוון הפינה הימנית קדמית, ישנה מעיכה ולאחריה ניקוב של הפח. לאחר הניקוב עדיין קיימת בליטה מסוימת של צד הפגוש, מבלי שנחזה נזק לחזיתו. נזק מעין זה הולם יותר את האפשרות שלפיה הפינה הקדמית של מדרגת הברזל של המשאית התחככה תחילה בצד הפגוש ובהמשך, עם התקדמות המשאית בזווית ביחס לרכב התובעים, גרמה למעיכה ולניקוב. אילו הניקוב היה נגרם מנסיעת רכב התובעים לתוך המדרגה, כפי שנטען על ידי הנתבע, אזי ניתן היה לצפות שפינת הפגוש (אשר קדמית יותר לניקוב) לא היתה נותרת ללא פגיעה, ומכל מקום לא היתה בולטת יותר מהמקום המנוקב. כמו כן, הגיוני יותר שהפגיעה ברכב התובעת הלכה והחמירה עם התקדמות התרחשותה, ומכאן, הפגיעה, שתחילתה בשפשוף, שמחמיר למעיכה ולבסוף לניקוב, נגרמה מתנועת הגורם הפוגע (המדרגה) קדימה על גבי רכב התובעים.

יצוין כי השרטוט בדיווח נהגת התובעים לחברת הביטוח, מסמן פגיעה של הפינה הימנית קדמית של המשאית ברכב התובעים, ולא פגיעה ממדרגת הרכב כפי שעולה מהתמונות. אף בדיון ציינה הנהגת כי היא "כמעט בטוחה" שהמשאית פגעה בה בפינתה הימנית קדמית. עם זאת, טרם תשובה זו היא הבהירה כי אינה יודעת לומר בדיוק איזה חלק של המשאית פגע בה, וכאשר הוצגו לה תמונות הנזק השיבה שאינה מבינה בכך. דווקא התמודדות הנהגת עם הקושי שהוצג לה הגבירה את מהימנות עדותה בעיני. הנהגת לא ניסתה להתאים בין התמונות לבין עדותה, אלא העידה בהתאם להתרשמותה מעת האירוע, תוך שהיא מבהירה שמדובר בהשערה ולא בידיעה אישית.

מכל האמור, במבחן של מאזן הסתברויות, מצאתי כי גרסת התובעים מסתברת יותר מגרסת הנתבע ולפיכך דין התביעה להתקבל.