תא"מ 31723-07-14 אזולאי נ' כהן

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 16/7/14 הגיש התובע כנגד הנתבע בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה תביעה כספית על סך 33,800 ₪ בגין תקיפה ולשון הרע. נטען בכתב התביעה כי התובע הוא עובד קבוע במחלקת התפעול של נמל חיפה מזה 13 שנה והנתבע הוא מאבטח המועסק באמצעות חברת קבלן. נטען כי מתוקף תפקידם נפגשו הצדדים בשערי הנמל עשרות פעמים עובר לאירוח נשוא התביעה. נטען כי ביום 30/6/14 התייצב התובע עם הקטנוע שלו בשער רמב"ם של הנמל אך לא היה ברשותו כרטיס עובד. הנתבע ביקש מהתובע להציג כרטיס עובד. התובע ביקש מהנתבע לאשר את כניסתו אל מול אחראי המשמרת אך במחשבה נוספת החליט הנתבע לאשר את כניסתו ללא אישור לאור ההיכרות הקודמת ביניהם. התובע טוען כי אמר לנתבע שהוא מוכן להמתין עד לקבלת האישור כדי שהנתבע לא יסתבך. נטען כי בתגובה החל הנתבע, שהיה נסער מסיבות אחרות שלא קשורות לתובע, להתגולל על התובע בסגנון "מה אתה דפוק, תיכנס" וכיוצ"ב. התובע טוען כי נדהם מההשתלכות והגיב מילולית בצורה נזעמת. נטען כי בשלב זה איבד הנתבע את עשתונותיו, ירק בפרצופו של התובע וניסה לתקוף את התובע אך נבלם על ידי חבריו המאבטחים. נטען כי בעקבות האירוע הוזעק אחראי המשמרת, אושרי כליף, שבירר את העניין והבירור הסתיים בכך שהנתבע התנצל בפני התובע וננזף על ידי אחראי המשמרת. נטען כי האירוע כולו צולם במצלמת האבטחה של הנמל.

2.ביום 12/8/14, לאחר מתן זכות עיון לתובע, החליטה כב' השופטת חוזה להעביר את התיק מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום.

3.ביום 13.4.15 נדחתה בקשתו של התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה כיוון שנקבע כי מסירה לאחראי המשמרת במקום העבודה של הנתבע אינה מסירה כדין . ביום 26/5/15 נדחתה בקשתו הנוספת של התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה כיון שטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה. בעקבות בקשה נוספת למתן פסק דין ניתן ביום 30/6/15 פסק דין בהעדר הגנה המחייב את הנתבע לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בצירוף שכ"ט והוצאות.

4.ביום 29/7/15 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הנתבע טוען כי לאחר קיבל את התביעה ביום 21/4/15 או בסמוך לכך פנה למעסיקתו חברת שלג לבן בע"מ כדי שתייצג אותו בתביעה ותגיש בשמו כתב הגנה. הנתבע טוען כי פנה לממונה הישיר עליו גיא אבוקרט (להלן: "גיא") שאמר לו כי התביעה תועבר למחלקה המשפטית של החברה וזאת תגן עליו בבית המשפט. הנתבע טוען כי רק לאחר פסק הדין נודע לו כי עניינו לא טופל. הנתבע טוען כי נודע לו על פסק הדין רק אחרי שקיבל את אזהרת ההוצאה לפועל ביום 13/7/15. לגופו של עניין טוען הנתבע כי סיכויי הגנתו גבוהים כיוון שהתובע הוא זה שהחל לקלל אותו והתקרב אליו בצורה מאיימת עד שהמאבטחים נאלצו לנטרל אותו. מודגש כי התובע מעולם לא הגיש תלונה במשטרה על התקיפה הנטענת. הנתבע טוען כי יש לו עדים שיתמכו בגרסתו.

5.ביום 18/8/15 הוגשה תגובת התובע המתנגד לביטול פסק הדין. נטען כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק שכן אין מחלוקת שהתביעה הומצאה לנתבע כדין ביום 21/4/15. נטען כי המחדל של הנתבע שהביא לאי הגשת כתב הגנה מלמד על זלזול בוטה של הנתבע בהליך המשפטי ובצד שכנגד .נטען כי הנתבע מתעלם מכך שקיבל לבקשתו מב"כ התובע את התביעה באמצעות פקס עוד ביום 20/10/14. עוד נטען כי התובע מסר את התביעה בעצמו לנתבע במסירה אישית ביום 20/1/15 בשער הנמל אך הנתבע סירב לחתום על קבלת התביעה. נטען כי אין כל ראיה לטענת הנתבע לפיה החברה המעסיקה אותו התחייבה לטפל בתביעה. נטען כי טענות ההגנה אינן מפורטות כנדרש. הנתבע אינו מכחיש כי ירק על התובע, פעולה המהווה תקיפה. נטען כי אדם לא יכול להתגונן בפני תקיפה באמצעות יריקות. נטען כי גיא טען בפני התובע שצפה בסרט הוידיאו של האירוע, ראה את היריקה וציין לשבח את התובע על האיפוק שגילה.

6.ביום 16/11/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. נטען כי ניסיונות המסירה הקודמים לא מהווים מסירה כדין ולא הוכח כי כתב התביעה הגיע בפועל לידי הנתבע. עוד נטען כי הנתבע לא יודע מדוע התובע הגיש תביעה לבית משפט השלום רק כחצי שנה לאחר שהסכים להעברת התביעה מבית המשפט לתביעות קטנות.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני קובע כי יש לקבל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט ולחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בגובה הפקדון מהטעמים שיפורטו להלן .