תא"מ 31701-02-15 צורף ואח' נ' מאדי הרן

הבקשה בפני היא לתיקון כתב תביעה למעשה בדרך של הוספת עילה תביעה נוספת.

1.התביעה הוגשה ביום 13/2/15 בעילה של לשון הרע וזאת על בסיס פרסום נטען מיום 6/10/14 (להלן: התביעה המקורית)

לאחר ארכות שניתנו הוגש כתב הגנה ביום 16/10/15.

ביום 6/11/15 לאחר שכבר הוגש כתב ההגנה, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת עובדות לגבי פרסומים נוספים שפירסמה לכאורה הנתבעת במועדים שלאחר הגשת כתב התביעה שמבססים גם הם לטענת התובעים עילת תביעה בגין לשון הרע (להלן: הפרסומים הנוספים).

2.אין למעשה מחלוקת בין הצדדים שמדובר בפרסומים נוספים. לכאורה גם מוסכם על הצדדים כי התובעים רשאים להגיש תביעה נפרדת בגין אותם פרסומים.

המחלוקת היא איפוא אם במקרה כזה בו מדובר בעובדות חדשות, שאינן מבססות את עילת התביעה המקורית אלא מבססות עילת תביעה חדשה בין אותם צדדים, בהקשר לאותה מערכת יחסים, יש מקום לאפשר לתקן את כתב התביעה המקורי שהוגש.

לדעתי שיקולי היעילות מחייבים במקרה דנן להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, ובפרט מקום בו אין בהיעתרות לתיקון כדי לפגוע בזכות מהותית או דיונית של הנתבעת.

3.נקודת המוצא היא כי העובדות החדשות אותן מבקשים התובעים להוסיף מהוות עילת תביעה חדשה של לשון הרע. לכל הפחות אין מדובר בטענות עובדתיות שהן חלק מעילת התביעה המקורית במובנה הצר. זאת ועוד נדמה שאין באותן עובדות משום עובדות ש'התגלו' לאחר הגשת כתב התביעה ושיש בהן לבסס עילת התביעה המקורית אלא בעובדות חדשות. ואולם הלכה היא כי גם אם יש בתיקון משום הוספת עילה חדשה, אין בכך בלבד כדי לשלול עקרונית מתן אפשרות לתיקון, הגם שבמקרה כזה יבחן בית המשפט את הבקשה בקריטריונים מחמירים יותר (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 143 (מהדורה שמינית, 2005) וההפניות שם).

4.במקרה זה לכאורה רשאים התובעים להגיש תביעה נפרדת בגין הפרסומים הנוספים. מאחר שממילא טרם נקבעה, ולו ישיבה מקדמית ראשונה בתיק זה, הרי שעם הגשת התביעה הנוספת, ניתן יהיה לעתור לאיחוד הדיון בתובענות. לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בתובענות בין אותם בעלי דין, בשל עילות תביעה זהות שעניינן אותה מסכת עובדתית כללית שבין הצדדים; ומבלי לקבוע מסמרות לעניין זה, נדמה ששיקולי יעילות דיונית וכדי להימנע מפסיקות מקבילות או סותרות, יהיה לכאורה מקום להעתר לבקשה כזו.

5.ניהול יעיל של ההליכים ושל משאבי ההתדיינות בין הצדדים כמו גם ניצול יעיל של זמנו של בית המשפט מובילים למסקנה כי יש מקום לאפשר תיקון של כתב התביעה כדי לרכז את העילות במסגרת דיון אחד. לעניין זה יוער כי מאחר שרשאי בית המשפט להתיר תיקון כתב תביעה אף בשלב מתקדם של ההליך, ממילא רשאי לעשות כן בשלב מקדמי כפי שמצוי התיק דנן (בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4) 130). לאור האמור, אני לא מוצא שיש מקום להורות על הגשת כתב תביעה נפרד, שככל הנראה יידון במאוחד עם התביעה דנן. מאחר שטרם נקבעה ולו ישיבה מקדמית בתיק זה, אין בתיקון כתב התביעה כדי להאריך את הדיון שלא לצורך או לסרבל את ההליך דנן. בנסיבות המקרה צריך שהמבחן לתיקון כתב התביעה יהיה ליברלי, וזאת כדי לרכז את המחלוקות שבין הצדדים ולמנוע פיצול ההתדיינות להליכם נוספים בגין מסכת עובדתית אחת בעיקרה, גם אם זו מצמיחה עילות תביעה שונות (ראו להשוואה: ת"א (שלום-חי') 20048/05 עו"ד גולדברג נ' ויצמן את יער בע"מ. ניתן ביום 11/5/06).

6.מעבר לאמור, מאחר שממילא מדובר בפרסומים הנסובים סביב אותה מערכת יחסים בין הצדדים, הרי שהראיות הנדרשות בשתי העילות הן ראיות דומות, למעט הצורך להוכיח את עילת התביעה באופן ספציפי לגבי כל אחד מהפרסומים הנטענים.

ויובהר, בכל האמור אין כדי להביע עמדה לגבי עילות התביעה לגופן.

התוצאה:

7.אשר על כן מורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש.

כתב התביעה המתוקן יוגש תוך 20 ימים מהיום. ככל שיוגדל סכום התביעה, תיגבה המזכירות אגרה בהתאם.