עירית ירושלים נ' אגרנט ואח'

תביעה לתשלום חוב ארנונה נטען בסך של 18,920.03 ₪ (נכון ליום 28.5.14).

התביעה הוגשה בחודש יולי 2014, ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים, במסגרת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, לפי הוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (תיק מס' 03-26957-14-9).

החוב הנטען הוא בגין נכס מס' 30148-010-007-0038, ברחוב בית הכרם 13 ירושלים (להלן – הנכס), לתקופה שמיום 29.10.2010 ועד ליום 15.11.2013.

על פי האמור בתביעה, הנתבע החזיק בנכס בתקופה הנ"ל ולא שילם את חובו לעירייה.

ביום 11.4.2016, הגיש הנתבע התנגדות לביצוע התביעה, בצירוף בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. הנתבע טען, כטעם להארכת המועד, כי שלח את המסמכים הרלבנטיים לבעל העסק וכי בעל הנכס ציין בפניו כי הוא מטפל בנושא. בנוסף, נטען, כי הנתבע נעצר בחודש פברואר 2011, וכי מאותו מועד חדל להחזיק בנכס. לבסוף, נטענו טענות הנודעות למצבו הבריאותי והכלכלי של הנתבע.

במעמד הדיון בהתנגדות, אישר הנתבע, כי החל להחזיק בנכס לצורך הפעלת עסק של מספרה עוד בשנת 2008, קרי, לפני יום 29.10.2010, והכיר בחוב שיוחס לו ממועד אחרון זה ועד למועד מעצרו, ביום 16.2.2011 (בהמשך נחתמה פסיקתא המחייבת את הנתבע לשלם את החוב בגין התקופה האמורה). לגבי יתרת תקופת החוב הנטען – מיום 16.2.2011 ועד ליום 15.11.2013 – הוסכם כי המועד להגשת התנגדות יוארך, ההתנגדות תתקבל, התביעה תידון בהליך של תביעה בסדר דין מהיר, והנתבע יגיש הודעה לצד שלישי נגד בעל הנכס, מר צבי פרידמן.