תא"מ 31577-02-14 עמיאש חב להובלה בעמ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

עסקינן בתביעה ובתביעה שכנגד שעניינן נזקי רכוש שנגרמו עקב תאונה שארעה ביום 19.12.13 בטבריה ובה היו מעורבים רכב התובעת (משאית מ.ר. 58-269-61, להלן: המשאית) ורכב המבוטח ע"י הנתבעת (מ.ר. 57-175-14, להלן: רכב הנתבעת).

התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל רשלנות הנהג ברכב הנתבעת: בעת שהמשאית נסעה בנתיב הימני, תוך שאותתה על מנת לפנות ימינה אל תחנת המשטרה, הנהג ברכב הנתבעת ניסה לעקוף את המשאית מימין, דרך מפרץ תחנת האוטובוס הנמצאת במקום ופגע במשאית בצדה הימני קדמי.

התובעת טוענת כי כתוצאה מן התאונה נגרם למשאית נזק בסך של 5,400 ₪ וכן היא נשאה בתשלום שכ"ט השמאי בסך של 550 ₪.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי נהג המשאית הוא שגרם ברשלנותו לתאונה: בעת שהנהג ברכב הנתבעת עמד בעצירה מוחלטת בתחנת האוטובוס כדי לאפשר לאשתו לרדת מן הרכב, הגיחה המשאית ופגעה ברכב הנתבעת לאורך הדופן השמאלית שלו.

בכתב התביעה שכנגד נטען כי הנתבעת פיצתה את מבוטחה בגין הנזק שנגרם לרכב בסך של 7,595 ₪ וכן שולם שכ"ט השמאי בסך של 443 ₪.

בדיון שהתקיים בפני אתמול, העידו הנהגים ועדה מטעם הנתבעת וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובכל חומר הראיות ולאחר שמיעת העדויות וטענות ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות. על פי תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי:

בגרסת התובעת באשר לנסיבות קרות התאונה, נפלה סתירה מהותיות: בניגוד לאמור בכתב התביעה ובעדות נהג המשאית בבית המשפט (עמ' 3 שורות 12-17 לפרוטוקול), כי הוא אותת והתכוון לפנות ימינה, בהודעה שנמסרה לחברת הביטוח (נ/2) צוין: "נסעתי בנתיב הימני, אותתי ופניתי" (ההדגשה איננה במקור, א.א.). נהג המשאית אישר שמסר הודעה זו, אך טען, באופן שלא הניח את הדעת: "אולי זה מה שהפקידה כתבה, היא לא הבינה אותי נכון" (עמ' 3 שורות 16-17 לפרוטוקול).

האפשרות שעובר לתאונה המשאית כבר החלה לפנות ימינה, הינה גם אפשרות מסתברת יותר. זאת, בהתחשב בכך שמדובר ברכב ארוך וגדול מימדים וכן בהתחשב במרחק הקצר ממקום התאונה (מטרים לאחר תחנת האוטובוס) ועד לפנייה ימינה. גם נהג המשאית העיד בעניין זה כי "תיכף יש את הכניסה למשטרה" (עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול).