תא"מ 31330-06-11 פדלון נ' שמחי

לפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 20.2.12 בהעדר הגנה.

המשיב, עו"ד במקצועו, טען בכתב התביעה, כי ביום 7.9.08 חתמה המנוחה הגב' מרגריטה שלום ז"ל (להלן: המנוחה), על הסכם שכ"ט ליצוגה ע"י המשיב על מנת שתוכר כנכה נרדפת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957. כפועל יוצא מיצוגו, ניתן ביום 21.10.09 פס"ד לטובת המנוחה לפיו הוכרה כנכה כאמור וקיבלה תגמולים בסך של 147,160 ₪. לפיכך, זכאי המשיב לתשלום שכרו עפ"י הסכם שכר הטרחה. המנוחה נפטרה ביום 20.8.10, טרם ששילמה למשיב את שכרו.

בהתאם לצו קיום צוואת המנוחה, המבקשת הינה היורשת היחידה של המנוחה. מכאן התביעה כנגד המבקשת לתשלום שכרו של המשיב בסך 41,124 ₪.

לא הוגש כתב הגנה וביום 20.2.12 ניתן פס"ד.

ביום 10.5.12 הגישה המבקשת בקשה לביטול פס"ד בהעדר הגנה נתמכת בתצהירה וכן בקשה להארכת מועד.

עיקר טענות המבקשת

המבקשת מאשרת כי קיבלה את כתב התביעה. לטענתה, סברה, בטעות, כי תוזמן לביהמ"ש לטעון טענותיה בע"פ, טרם ינתן פסה"ד. אזהרת לשכת ההוצל"פ, אשר מועד קבלתה לא צויין, הפתיעה את המבקשת. בנוסף, נטען כי מצבה הבריאותי של המבקשת קשה ובעת קבלת התביעה לא היתה מסוגלת לטפל בענייניה.

אשר לתביעה, טענה המבקשת כי המנוחה אינה חתומה על יפוי הכח שצורף לכתב התביעה. המבקשת טוענת כי בשנת 2001 המבקשת ואחיה (צ"ל אחותה) העבירו הטיפול בתביעתן לגב' רחל דואני, שלמיטב ידיעת המבקשת איננה עו"ד, אשר הגישה תביעה בשמן וזו נדחתה. בשנת 2008 קיבלה המבקשת שיחת טלפון מגב' רחל גואטה, שהציגה עצמה כעובדת במשרד המשיב, ומסרה כי כל התיקים שטופלו אצל רחל דואני הועברו לטיפולם. המבקשת הבינה מגב' גואטה כי יוגש ערר בשמה, אך לא סוכם דבר בנוגע לגובה שכר הטרחה. למיטב ידיעת המבקשת, גם אחותה המנוחה טופלה ע"י המשיב, אשר מעולם לא פגש את המנוחה, כאשר כבר בתקופת הגשת הערר היתה חולה והתמצאותה הנוירולוגית לא היתה תקינה. בשנת 2009 הערר הוגש וניתן פס"ד לטובתן.

המבקשת טוענת כי המשיב הגיש נגדה תביעה בבימ"ש השלום בכ"ס לתשלום שכ"ט בגין טיפול משפטי דומה שביצע עבורה. לתביעה שם צורף יפוי כח בו חתימה זהה לזו המופיעה ביפוי הכח שצורף לתביעה כאן (יפוי הכח בתביעה הנוספת לא צורף).