תא"מ 31265-02-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב שבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 30.4.2014 בה מעורב רכב (משאית) שבוטח אצל הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת" או "משאית הנתבעת").

אין מחלוקת שארעה תאונה, גדר המחלוקת הוא בנסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהג רכב התובעת נגרר משאית הנתבעת שהוסע מימין לנתיב נסיעת רכב התובעת סטה לנתיב רכב התובעת ופגע בו. מנגד לגרסת נהג רכב הנתבעת, לאחר שמשאית הנתבעת עקפה מצד ימין את רכב התובעת שהיה בעצירה, רכב התובעת הגיע מאחור, ניסה להיכנס למרווח שבין משאית נתבעת לבין הרכב משמאלה ו"נתפס" בסולם המשאית מאחור.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכב התובעת הגעתי לכלל דעה להטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהג רכב הנתבעת.

ביסוד קביעתי ראיתי לקבל את גרסת נהג רכב התובעת לאופן התרחשות התאונה ולהעדיפה על פני גרסת נהג משאית הנתבעת. עדותו של נהג רכב התובעת הייתה קוהרנטית ועקבית. גרסתו לתאונה הייתה אחידה בעדותו ובטופס ההודעה (ת/1) והיא נתמכת במוקד הנזק ברכב התובעת. בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, רכב התובעת ניזוק בצד ימין, כאשר דלת אחורית ימנית, דלת קדמית ימנית, פנס קדמי ימני, מראה וזכוכית מראה ניזוקו ובתמונות הנזק שהוצגו נראים סימני חיכוך במוקדים אלה ותלישת בית המראה. מוקדי נזק אלה מסתברים עם גרסת נהג רכב התובעת לכך שנגרר משאית הנתבעת סטה לעבר רכב התובעת בעת ששני כלי הרכב היו בנסיעה (ומכאן סימני הפגיעה בדופן רכב התובעת מאחור לפנים ותלישת המראה והנזק לזכוכית המראה שנקבעו בחוות דעת השמאי ונראו בתמונות הנזק) יותר מגרסת נהג משאית הנתבעת. לא הוצגו תמונות המשאית ומחדל זה פועל לחובת הנתבעת. אין בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ובתמונות רכב התובעת אינדיקציה לפגיעה בחזית רכב התובעת. אילו רכב התובעת שהגיע מאחורי משאית הנתבעת ניסה להיכנס במרווח שבין משאית הנתבעת לכלי הרכב משמאלה, סביר שהיו נראים סימני פגיעה בחזית רכב התובעת ובצד שמאל של הרכב, שלא נראו.

לכך יש להוסיף כי עדותו של נהג משאית הנתבעת לא הייתה משכנעת ולא הייתה אחידה. בעוד שבטופס ההודעה (נ/1) נמסר כי רכב התובעת היה משמאל למשאית הנתבעת וסטה לנתיב משאית הנתבעת (מה שמחייב סטיית רכב התובעת ימינה), לדברי נהג המשאית בעדותו רכב התובעת ניסה להיכנס משמאל למשאית בין משאית הנתבעת לבין כלי הרכב משמאלה. בנוסף, נהג משאית הנתבעת אישר בעדותו כי היה עומס תנועה בנתיב משמאל לנתיב נסיעת המשאית, ולא סביר כי נהג רכב התובעת ינסה לעבור לנתיב זה. כשנשאל נהג המשאית לכך בחקירתו הנגדית, תיקן תשובתו וטען כי התנועה בנתיב משמאל לנתיב נסיעת המשאית זרמה (עמ' 4 שו' 6-9). נהג משאית הנתבעת גם לא היה אחיד בעדותו בנוגע לנקודת המגע של רכב התובעת עם משאית הנתבעת. תחילה טען כי רכב התובעת "נתפס" בסולם (עמ' 3 שו' 14) ובהמשך בארגז המשאית(עמ' 3 שו' 22). הנתבעת, כאמור, לא הציגה תמונות המשאית ולא ניתן לקבל בנסיבות אלה את עדות נהג המשאית כי אין למשאית נגרר. כמו כן עדותו של נהג המשאית לפיה הוא הסתכל ישר ולא שמע מכה (עמ' 4 שו' 12-14), תומכת במסקנה כי נהג משאית הנתבעת לא ראה את מהלך נסיעת רכב התובעת.

בנסיבות אלה לא ניתן להסתמך על עדותו של נהג משאית הנתבעת ולקבוע על יסודה ממצאים, לא ניתן לקבל את גרסת נהג משאית הנתבעת לאופן התרחשות התאונה ואני מעדיפה את גרסת נהג רכב התובעת.

בהקשר להתנהגות נהג משאית הנתבעת לאחר התאונה ראיתי להעדיף את עדותו של נהג רכב התובעת לפיה אף שסימן לנהג משאית הנתבעת לעצור, צפצף ואותת והגם שנהג המשאית ראה את סימניו הוא נמלט מהמקום, ורק בסיוע המשטרה אותר. התנהגות זו, אינה התנהגות סבירה של נהג הטוען לגרסה לה טוען נהג רכב הנתבעת.

במכלול נסיבות אלה האחריות המלאה להתרחשות התאונה ולנזקי רכב התובעת מוטלת על נהג משאית הנתבעת.

אשר לנזק, התובעת סומכת את תביעתה על חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית ולא דרשה להעמיד את השמאי לחקירה נגדית באופן הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כך שקביעות חוות דעת השמאי לא נסתרו, ואותן אני מקבלת בצירוף שכר טרחת השמאי.

אשר על כן ולאור כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 30,480 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, אגרת המשפט ששולמה, ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.8%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.