תא"מ 31218-04-14 טרביה נ' אטראד

1.ביום 22/4/14 התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבע ע"ס 17,500 ₪, בה טען כי הוא ערב להלוואה שנטל הנתבע מבנק מסד ביום 5/1/98.

נטען גם שהתובע נתבע ע"י בנק מסד בגין אותה ערבות ובסופו של יום עוקלו ממשכורתו 4 תשלומים של 3,000 ₪ כ"א וצירף העתקים מתלושי השכר להוכחת זאת, והוא ביקש לחייב את הנתבע לשלם לו את הסכומים שעוקלו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

2.הנתבע הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף, אשר נדחתה עפ"י החלטתי מיום 16/11/15 והתיק נקבע להוכחות ליום 24/5/16 וניתנה הוראה לצדדים להגשת תצהירי עדות ראשית שהוגשו.

3.ביום 23/5/16 בשעה 13:32 נתקבלה בקשה דחופה מטעם הנתבע באמצעות פקס לדחיית מועד הדיון בגלל מצבו הרפואי, אשר מונע ממנו להתייצב לדיון, אליה צורף אישור רפואי מאותו יום מטעם רופא משפחה של הנתבע.

4.עוד באותו יום ולאחר עיון באישור הרפואי, החלטתי לדחות את הבקשה לדחיית מועד הדיון מהנימוק שלא שוכנעתי שאין ביכולת הנתבע להתייצב לדיון.

5.הצדדים התייצבו לדיון שהיה קבוע ליום 24/5/16 והתובע עשה ככל שניתן על מנת למנוע את קיום הדיון, וכאשר בקשותיו נדחו וביהמ"ש הורה על קיום הדיון, הנתבע פנה לביהמ"ש בזו הלשון:

"אני פונה לביהמ"ש ומטיל עליו את כל האחריות אם אני אתעלף, או יהיה לי שבץ מוחי, אחראי לזה כב' הרשם הבכיר נדים מוראני. אני מבקש שהדבר יירשם בפרוטוקול, כל רגע אני אמור להתעלף לפי המסמכים הרפואיים. היה מן הדין והצדק שביהמ"ש ימחק את התביעה בהעדר תשלום אגרה. אבל לאור התיעוד הרפואי המבוסס, אני לא רואה מדוע ביהמ"ש הנכבד הזה דוחה את בקשתי לדחות את הדיון.

אני חרד על עתיד תוצאות הדיון בפני כב' ביהמ"ש על אי איזון וצדק שאני באתי ומבקש שינוי מועד דיון בגלל שאני מרגיש לא טוב, בא כבודו ומעניש אותי בגלל שיש נוהל, הנוהל ניתן לשנות אותו לא תקנה ולא כלום. אבל אני סבור ששיקול הדעת מוטעה והדבר פגע בי קשות ועלול לפגוע בבריאות שלי ובאופן ניהול התיק..."

6.הנתבע הגיש לתיק ביהמ"ש טופס בדיקה של "מרכז חיאת לבריאות בצפון" מיום 23/5/16 שהוצא בשעה 20:52 וטען כי עפ"י אותו טופס הוא מופנה לאשפוז בבית חולים.

באותו טופס צוין ע"י ד"ר עזאם אליאס כדלקמן: