תא"מ 31198-07-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יוסף ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 12,305 ₪ בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.10.2013, בין כלי רכב, מ"ר 88-799-70 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 43-862-65 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים אשר נכנס לצומת לא פנוי וגרם בכך לתאונה בין הרכבים.

מנגד, טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב התובעת אשר נסע עם רכבו בדרך עפר שאינה מיועדת לנסיעת כלי רכב פרטיים אלא לרכב עבודה בלבד, ובניגוד לתמרור שהוצב בו ולא נתן זכות קדימה לרכב הנתבעים.

3.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

בתום הישיבה ביקשו ב"כ הצדדים מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות התמונות מתוך טלפון הנייד של ב"כ הנתבעים, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים: