תא"מ 31172-04-15 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חסן ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט[נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את נהגת רכב התובעות, גב' אורלי אהרוני ואת הנתבע 1, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזק לרכב התובעות ת/2 וביתר הראיות, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

הנתבע 1 אישר בעדותו כי פגע ברכב התובעות, עת ביקש לרדת עם רכבו אל שול הכביש ולעצור שם ובתוך כך פגע עם מראת רכבו השמאלית בפנס אחורי ימני ברכב התובעות, מכאן שאין מחלוקת באשר לשאלת האחריות לגרם התאונה. אשר לעניין הנזק, הנתבעת 2 פיצתה את גב' אורלי אהרוני ביום 5.5.14 בסך כולל של 828₪ בגין הנזק שנגרם לפנס הרכב הימני אחורי ושכ"ט שמאי התובעות. לטענת התובעות, הנזק שנגרם לרכב עקב התאונה כולל גם נזק לפגוש האחורי כמפורט בחוות דעת השמאי מטעמן. לטעמי, אין המדובר בנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה דנן. ראשית, שנת הייצור של רכב התובעות הינו 2003, כאשר התאונה התרחשה ביום 30.1.14 ולא מן הנמנע כי הנזק בפגוש האחורי נוצר עוד לפני קרות התאונה דנן. שנית, לא שוכנעתי מעדותה של נהגת רכב התובעות, כי תרחיש התאונה כפי שתיארה, אכן מתיישב עם מוקדי הפגיעה בין הרכבים. בהתאם לעדותה בדיון, היא רק הרגישה פגיעה מאחור ולא ראתה את אופן הפגיעה, מכאן שסביר והגיוני יותר לקבל את גרסתו המסוימת והמדויקת של הנתבע 1 שהודה כי פגע עם מראת צד שמאל של רכבו בפנס אחורי ימני של רכב התובעות. גרסה זו של הנתבע 1 הייתה אחידה ועקבית. היא הועלתה במסמכי הדיווח לנתבעת 2 ולשלטונות צה"ל סמוך למועד התאונה. הנתבע 1 אף חזר עליה בעדותו בבית המשפט.

אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובעת 1 תישא בשכר עד הנתבעים ובשכר העדה מטעמה.

אני פוטרת את התובעות מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ז, 15 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.