תא"מ 31091-08-16 פז אור הסעות (1999) בע"מ ואח' נ' וקנין ואח'

עניינה של התביעות שלפניי (תביעה ותביעה שכנגד), נזק רכוש אשר נגרם לרכבי הצדדים כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים רכבי הצדדים.

הנתבעת חנתה עם רכבה בנתיב הנסיעה הימני מבין שלושה, זאת על מנת לאסוף נוסעת, עובדת של הנתבעת. לטענתה, נהג התובעת אף הוא ביקש לאסוף נוסע ולכן ביקש אף הוא לעצור.

בשעה שעקף את רכבה של הנתבעת, לא הבחין בה ופגע עם חלקו האחורי ימני של רכבו בחלקו הקדמי שמאלי של רכב הנתבעת.

נהג התובעת טוען, כי התאונה התרחשה עוד בטרם פנה ימינה על מנת להחנות את רכבו. לטענתו, בעת שחלף על פני רכבה של הנתבעת, החלה הנתבעת בנסיעה, לא הבחינה ברכב התובעת ופגעה בו.

הנהגים העידו שניהם והעידה מטעם הנתבעת גם עובדת שהנתבעת ביקשה לאסוף.

העובדת העידה כי מייד בסמוך לאחר שנכנסה לרכב ועוד בטרם הספיקה לסגור את הדלת, פגע הנהג ברכב הנתבעת.

הצדדים הסמיכוני ליתן בתובענה זו פסק דין על דרך הפשרה, בהתאם להוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים ולאחר שהערכתי את סיכוייהם וסיכוניהם של הצדדים, מצאתי מקום להורות, כי באיזון בין גרסאות הצדדים, יש מקום להורות על דחייה הדדית של התביעות.

בשיקוליי לקחתי בחשבון בגרסת נהג התובעת, כי סביר יותר להניח, כי נהג הפונה על מנת להחנות את רכבו יעשה כן רק לאחר שיעבור באופן מלא את הרכב שעל פניו הוא חולף. אין כל הגיון בפגיעה ברכב, מה גם שהפגיעה היא בחלקו האחורי של רכב התובעת, ההולך לרוב אחר החלק הקדמי.

זאת ועוד, הנוסעת מצד הנתבעת העידה, כי נכנסה לרכב מצד הנהג ועוד לא הספיקה לטרוק את הדלת. בהתאם לגרסתה זו, אמורה היתה הנוסעת לראות את הרכב מגיע, שעה שהיא נכנסת לרכב מכיוון אסור ומסוכן מטבע הדברים. גם סביר יותר להניח, כי אם דלת הרכב היתה פתוחה, היתה נגרמת פגיעה ברכב, או למצער נהג התובעת היה עוקף את הרכב ממרחק גדול יותר על מנת שלא לפגוע בנוסעת הנכנסת לרכב וממילא לא היתה נגרמת תאונה.

מנגד, עדותה של הנתבעת נתמכת בעדות של עדה נייטרלית, אשר טענה באופן חד משמעי, כי הרכב טרם החל בנסיעה בזמן התרחשות התאונה, אם כי אישרה, כי ייתכן ודלת הרכב כבר נטרקה לפני התרחשות התאונה.

לאור האמור, כפות המאזניים מעויינות.