שלמה תחבורה (2007) בע"מ ואח' נ' אשר סויסה הובלות בע"מ ואח'

1.שתי השאלות המשפטיות והעובדתיות העומדות במוקד פסק דין זה הינן כדלקמן:

האחת: האם יש מקום להחיל את כללי "הגורר והנגרר" וההלכות השונות והחלוקות של הערכאות השונות בעניין זה גם על מקרה שבו הרכב הגורר הוא שפגע ישירות בתאונת "חזית אחור" ברכב התובעת?

והשנייה: האם די בזיהוי החלק הנגרר על מנת לקבוע כי הגורר שנשא אותו הוא הרכב שפגע ברכב התובעת?

הצגת המקרה:

2.עניינה של התביעה שלפניי בנזקים שנגרמו לרכב התובעת ע"י משאית מסוג טריילר, כאשר הרכב שבו נהג הנהג מטעם הנתבעות, הכולל קבינה וגורר, הוא שפגע ברכב התובעת, אולם הזיהוי של הטריילר ע"י נהג התובעת נעשה באמצעות לוחית הזיהוי של חלקו השני של הטריילר, כלומר: הנגרר, כאשר נהג התובעת לא ידע באותה עת כי מדובר בשני כלים שונים שלהם לוחיות זיהוי שונות. ויובהר: נהג רכב התובעת לא רשם את פרטי הרכב המוביל והנהג בו, סמוך לאחר התאונה, לא נפגש עם נהג רכב הנתבעות, באשר, לטענתו, זה הסתלק מהשטח סמוך לאחר הפגיעה ברכב התובעת, והסתמך על פרטי חלקו השני של הרכב, הוא החלק הנגרר, שכאמור, אינם זהים לפרטי הרכב הגורר.

ואם בכך לא די: העלילה מסתבכת אף יותר, בשל העובדה שעם הגיעו של עד הנתבעת, הוא הנהג מטעמה, הוא העיד לפניי כי אכן אירעה תאונה במועד המדווח ע"י עד התובעת, אולם התאונה אירעה באזור אחר לחלוטין מזה המתואר ע"י עד התובעת. העד אף הציג תמונה של רכב אחר שבו פגע (בחלקו האחורי הימני). רכב זה היה בצבע כהה ולא בצבע בהיר כמו של רכב התובעת.

שינוי חזית:

3.יוער כי מדובר בשינוי חזית שבא לידי ביטוי במהלך העדות עצמה ולא בכתבי בי הדין. שינוי חזית זה אף לא הולם את ההודעות השונות שהוצגו לפניי ע"י הצדדים, קרי: התובעת ושתי הנתבעות: בעלת הגורר ובעלת הנגרר. לא התבקשה הרחבת חזית ואף לו היתה מתבקשת הרחבת חזית היא היתה נאסרת בנסיבות העניין בשלב זה של ההליך המשפטי.

ולפרטי העובדות הדרושות לענייננו:

4.נהג התובעת יצא ביום 20.11.17 משער דרום של בסיס תל השומר בגבול העיר אור יהודה, השתלב באמצעות נתיב ההשתלבות בנתיב הראשי, ולדבריו, לאחר שכבר השתלב בנתיב הנסיעה העיקרי (כשנסע כמאה מטרים בתוך הנתיב העיקרי), משאית מסוג טריילר שעמדה מאחוריו פגעה בו, כך שהוא חש מכה בפגוש האחורי, באופן המוכר כתאונת "חזית אחור". יודגש כי הנתבעות חלוקות על האופן המדוייק של הפגיעה ולטענתן מדובר בפגיעה שנוצרה סמוך מאד לעצם ההשתלבות.

התאונה דווחה ע"י נהג התובעת בדוח התאונה המודפס שהוגש לתובעת ושצורף לכתב התביעה.

נהג הנתבעת 1 דיווח גם הוא על התאונה לחברת הראל באמצעות טופס ידני. בטופס הוא מתאר אירוע מאותה שעה בדיוק, אולם לדבריו האירוע התרחש "בדרך למודיעין". יודגש כי הנתבעות לא עמדו בכתבי טענותיהן על הטענה בדבר נתון זה לפיו האירוע התרחש שלא במקום הנטען ע"י התובעת. ישנו דוח נוסף (של גוף בשם "עובדות" מטעם הנתבעות) שמולא ביום 23.10.18, סמוך לאחר הגשת כתב התביעה, ממנו עולים דברים דומים לאמור בדוח הידני. שני הדוחות הוגשו ע"י הנתבעת 2 ויש לראותם כמקשה אחת.

פרוצדורה:

5.התביעה הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבעת 1, הבעלים של הרכב הנגרר שמבוטח ע"י סוכנות הביטוח קש חתמים בינלאומיים, וזו הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת הראל לביטוח, שהיא המבטחת של רכב הגורר. בתחילת הדיון ביקשה ב"כ התובעת להכיר בחברת הראל כנתבעת 2 ולא כצד ג, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעניין, ובהתאם לסמכות המוקנית לי בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי להוסיף את חברת הראל כנתבעת מס' 2 ולראות בכתב הגנתה להודעת צד ג ככתב הגנה בהליך דנן, ומכאן התייחסותי אליה.