תא"מ 30842-08-12 רביעי נ' תא - מג בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 18.2.15 במסגרתו קיבלתי, באופן חלקי, תביעה שטרית שהגיש התובע נגד הנתבעת, בגין המחאה בסך 30,000 ₪ שניתנה על ידה לתובע בגין עבודה שביצע באתר בנייה שניהלה הנתבעת וחוללה.

הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 23,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

1. הנתבעת מבקשת להגיש ערעור על פסק הדין וטוענת כי עומדת לה שהות עד ליום 16.4.15 .

2. במקביל, עותרת לעכב ביצועו של פסק הדין ומעלה שני טיעונים –

   1. הראשון – עניינו בסיכויי הערעור, הטובים למדיי לטעמה.

   2. השני – עניינו במאזן הנוחות ובטענה כי המשיב אינו אדם הפועל על פי חוק, אינו מוציא חשבוניות עבור כספים שמקבל, אין בכוונתו להוציא חשבונית עבור כספים שאמורה להעביר המבקשת על פי פסק הדין שניתן ובכך יוצא כי מדובר במעלים כספים סדרתי העלול לסבך את המבקשת עם רשויות המס ככל שתבצע את התשלום מבלי לקבל חשבונית כחוק.

3. לחלופין, המבקשת מציעה לבצע הפקדה כספית של מלוא הסכום בו חויבה בקופת בית המשפט עד למתן הכרעה בערעור שיוגש.

4. המשיב מפנה להלכות לפיהן אין מקום לעכב ביצועו של פסק דין כספי, מציין כי סיכויי הערעור בנסיבות קלושים וכי לא הוצגו כל ראיות לתמוך בטיעוני המבקשת לעניין מאזן הנוחות. בכל הנוגע לעניין החשבונית סבור המשיב כי אין קשר בין עניין זה לבקשה דנן וסבור כי יש לדחותה.

5. לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

6. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 מתווה את הכלל לפיו בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין, בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי לממש את פירות זכייתו באופן מיידי וכי הגשת ערעור על פסק הדין אינה מעכבת את ביצועו.