תא"מ 30682-02-15 מקח - חברה לבניה לתעשיה להשכרה בע"מ ואח' נ' עיריית אופקים ואח'

לפני בקשה להורות לנתבעת להציג בפני התובעת את הודעות השומה המתוקנת שהוצאה בשני מקרים נוספים חוץ מהמקרה נושא תיק זה כאמור בסעיף 20 לתצהיר העדות הראשית מטעם באת כוחה המלומדת של הנתבעת, עו"ד מסד-סמולניק - זאת במסגרת תביעה בה נטען כי יש לקזז מדמי הפיתוח ששולמו על ידי התובעת את ההיטלים שנדרשו על ידי הנתבעת.

הנתבעת טוענת בתצהירה כי במקרה אחד הוצאה שומת היטלים מלאה ולאחר מכן הגיעה היא לפשרה עם הנישום והמקרה השני זהה למקרה נושא תיק זה בו הוצאה שומת היטלים מתוקנת.

לאור תצהיר זה, בקשה התובעת לעיין בשומות ובהסדר אליו הגיעו הנתבעת ואותו צד ג'.

נימוקיה הם כי נגד טענתה להתנכלות שיטתית מצד הנתבעת, הצהירה הנתבעת כי היו שני מקרים נוספים בהם פעלה כמו במקרה זה, דבר המשמיט את הקרקע מתחת טענת ההתנכלות. לטענת התובעת יש לעיין בהסדרים אלה על מנת להפריך טענות הנתבעת בדבר שונות ההיטלים ובירור עמדת הנתבעת במקרים אחרים לעניין החזר או קיזוז.

הנתבעת טוענת כי התובעת ויתרה מראש על האפשרות לדון בגובה דמי ההיטל או הטלתו כאשר טענה כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בעניין; כי לא ניתן לדרוש עיון במסמכים כפי שדורשת התובעת היות והסעיפים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, הדנים באפשרות זו, הוחרגו ככל שהדבר נוגע לתביעה בסדר דין מהיר; וכי יש להגן על פרטיותם של צדדים שלישיים ובודאי שאין להציג מסמכים הנוגעים לעניינם ללא קבלת רשותם. היא טוענת כי המסמכים אינם רלבנטיים היות והתובעת עצמה טענה כי דיון זה מקומו בבית המשפט לעניינים מנהליים וכי כעת, לאחר שלא הגישה כל עתירה כנגד השומה שהוציאה לה הנתבעת בבית הדין המנהלי, היא מנועה מלטעון טענות נגד שומה זו ובכללן טענות של הפליה בגבייה.

בתגובה משיבה התובעת כי לא יכול להיות שתשלל אפשרותה להדוף את טענות הנתבעת אם ידון בית המשפט בשומה כפי שמבקשת זאת הנתבעת – ולא רק זאת אלא שהמסמכים רלבנטיים לעניין בירור והדיפת טענת הנתבעת - כי לא כל האגרות וההיטלים שמוטלים הינם ברי קיזוז מדמי הפיתוח - וכי בכל מקרה, כטענתה של הנתבעת, שיעור ההחזר הוא 75% בלבד; כי פרק ט' הוחרג לעניין סדר דין מהיר היות וקיימת הנחה כי בעל דין יציג את כל המסמכים הרלבנטיים, אך אין בכך להקנות לו חסינות מהצגתם אם לא יעשה כן (היא מצטטת את החלטת כב' השופט דנינו בת"א (שלום באר שבע) 15895/07/15 כי תקנה 214ח לתקנות שוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות, מתוך שהמחוקק מניח כי בעל הדין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים, אך אם לא יעשה כן, בוודאי שאין בעל הדין מקבל חסינות מלכתחילה מגילוי מסמכים שנמצא כי הם רלוונטיים למחלוקת הניטשת בין בעלי הדין), וכן היא טוענת (ומציגה) כי יש בידה הסכמת צד ג' עימו הגיעה הנתבעת להסדר, וכי לגבי הנישום הנוסף אין היא יכולה לקבל את הסכמתו היות ואינה יודעת מי הוא.

דיון והכרעה:

אני סבורה כדעת התובעת, מכל הנימוקים שהעלתה, כי יש לאפשר את הצגת השומות וההסדרים עם צדדי ג' למרות שמדובר בענייניהם הם - שאינם קשורים לעניינה של התובעת. המסמכים המבוקשים אינם מאבדים מהרלבנטיות שלהם רק משום שהתובעת מושתקת מלטעון טענותיה ( לפי טענת הנתבעת), דבר שלא הוכרע עדיין. הנתבעת עצמה היא שהזכירה אותם ועל כן ברור שהיא עצמה חושבת שהם רלבנטיים.

נושא הגביה הסלקטיבית התעורר במהלך ניהול התיק ולא מתחילתו אולם עד תצהירה של הנתבעת לא הוזכר האמור בסעיף 20 בצורה מפורשת. הגיוני כי רק מקריאתו התעורר הצורך לבדוק את השומות המוזכרות בו.

באשר לפרטיותם של צדדי ג' -

בת.א. (מחוזי חיפה) 254/05 (בש"א 15304/06) סקר כב' השופט עמית את ההלכות שנפסקו עד אז בעניין חשיפת פרטים הקשורים לצד ג' - כדלקמן:

"ניתן להצביע על החלטות בהן הורה בית המשפט לחשוף מסמכים למרות שכללו פרטים הקשורים לצדדים שלישיים. כך, לדוגמה, ברע"א 5460/06 טלבי נ' בנק הפועלים בע"מ ([פורסם בנבו] ניתן ביום 13.12.2006) החזיר בית המשפט העליון את התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן אם ניתן להורות על גילוי מסמכים של חברות שנטלו מהבנק אשראי, ושאינן צד לבקשה לגילוי מסמכים, תוך מניעה או צמצום האפשרות לפגיעה באותן חברות, אם על ידי מחיקת פרטים מזהים או בכל דרך אחרת כפי שימצא לנכון. במקרה אחר, הורה בית הדין לעבודה לגלות פרטים הנוגעים לעובדים שלא היו צד לדיון, תוך הוראה למחוק את שמות העובדים כדי למנוע פגיעה בפרטיותם - עב' (איזורי חיפה) 4322/06 ארז נ' חברת גל מעתון שיווק והפצת עיתונים בע"מ ([פורסם בנבו] ניתן ביום 29.11.2006). בשורה של החלטות, הורו בתי המשפט למכס לחשוף רשימוני יבוא או מסמכים הכוללים פרטים לגבי יבואנים שלא היו צד להליך, תוך הוראה על מחיקת פרטים מזהים או פרטים שיש בהם כדי לפגוע בסודות מסחריים של אותם יבואנים - ה.פ. (מחוזי י-ם) 364/93 רוסון בע"מ נ' אבנעל, פ"מ תשנ"ו(2) 500; ת.א. 195/01 (מחוזי חי') י. גיל אימפורט בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס [פורסם בנבו]; ת.א. (מחוזי י-ם) 7057/05 בש"א 1632/06 פרמה גורי בע" נ' מדינת ישראל – אגף המכס ([פורסם בנבו] ניתן ביום 2.11.2006). "

יצויין כי פסק דין זה מחרה מחזיק אחר האמור במאמרו "קבילות, סודיות, חסיון ואינטרסים מוגנים בהליך גילוי במשפט האזרחי – נסיון להשלטת סדר" (ספר אורי קיטאי (נבו הוצאה לאור, תשס"ח-2007, 247, עמ' 292-280).

באשר לעניינה של צד ג' - עמה הגיעה הנתבעת להסדר - ניתן לחשוף אותו לאור הסכמתה - ובאשר לחברה השניה אליה נשלחה שומה מתוקנת ניתן לחשוף את המסמכים הקשורים אליה בפני התובעת תוך הסתרת פרטיה.