תא"מ 30603-09-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דובוסרסקי ואח'

בפני תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונת שרשרת מיום 10.7.2014. בתאונה מעורבים שלושה כלי רכב. רכב התובעת הוא הרכב הראשון בשרשרת כלי הרכב, רכב הנתבעים 1-2 הוא הרכב השני ורכב הנתבעת 3 הוא הרכב השלישי בשיירת כלי הרכב המעורבים.

אין מחלוקת כי רכב הנתבעים 1-2 (להלן: רכב שירביט") פגע ברכב התובעת מאחור, לאחר שרכב התובעת נעצר לצורך איסוף נוסע (טרמפיסט). אין גם מחלוקת כי רכב הנתבעת 3 (להלן:" רכב איילון") פגע ברכב שירביט מאחור. גדר המחלוקת הוא בשאלת האחריות לנזקי רכב התובעת, לאור טענת הנתבעים לאחריות נהגת רכב התובעת בשל עצירתה עצירת פתאום, וכן לאור טענת נהג רכב שירביט כי נהדף לעבר רכב התובעת, בעקבות פגיעת רכב איילון ברכב שירביט מאחור, וטענת נהג רכב איילון מנגד כי הוא הצטרף לתאונה קיימת בין רכב שירביט לבין רכב התובעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים של הצדדים ובחנתי את הראיות, ועל יסוד החומר שלפניי הגעתי לכלל דעה להטיל את האחריות לנזקי רכב התובעת על נהג רכב שירביט, ולקבוע אשם תורם לנהגת רכב התובעת בשיעור של 10%.

עדותו של נהג רכב איילון לכך שרכב שירביט שהוסע לפניו פגע ברכב התובעת שעצר בפתאומיות קודם לפגיעת רכב איילון ברכב שירביט, הייתה קוהרנטית ואחידה לגרסה שמסר בטופס ההודעה. גרסה זו ראיתי להעדיף על גרסת נהג רכב שירביט שלא הייתה משכנעת, ואשר עדותו הייתה מתפתלת באופן שהקשה לתת בה אמון. בנוסף, אף שרכב שירביט ניזוק, בתאונה ולדברי נהג רכב שירביט בעדותו נבדק על ידי שמאי, לא הוצגה חוות דעת השמאי לבחינת מוקדי הנזק ברכב שירביט ועוצמתם, ראייה החיונית לברור השאלה שבמחלוקת ומחדל אי הגשתה פועל כנגד הנתבעים 1-2.

בהקשר למחלוקת בין הנתבעים, לא ניתן להסתמך על עדותה של נהגת רכב התובעת ועל הגרסה שמסרה בטופס ההודעה, משאישרה בעדותה כי לא ראתה את מנח כלי הרכב של הנתבעים, לא זכרה כמה פגיעות הרגישה, ולא יכולה הייתה לשלול כי הגרסה שמסרה בטופס ההודעה הושפעה ממה שאמר לה נהג רכב שירביט.

בנסיבות אלה האחריות לתאונה ולנזקי המוקד האחורי ברכב התובעת, מוטלת על נהג רכב שירביט (הנתבע 1).

בנסיבות העניין ראיתי לקבוע אשם תורם לנהגת רכב התובעת בשיעור של 10%. מהעדויות עולה כי נהגת התובעת עצרה את רכבה בנתיב הנסיעה בכביש דו סטרי עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, על מנת לקחת נוסע (ולא במפרץ חנייה מימין לנתיב הנסיעה כפי שהוצג בתרשים התאונה בטופס הודעתה). בעשותה כן חוסמה נהגת רכב התובעת את נתיב הנסיעה, וזאת, על פי עדותה, למספר שניות ומכאן תרומתה לתאונה, בשיעור שקבעתי.

אשר על כן, הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 6,194 ₪ וכל זאת בתוספת הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, וכן את אגרת המשפט ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

התביעה כנגד נתבעת 3 נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.