תא"מ 30503-05-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' שטוטמן ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 6,770 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 08.12.2013 בין כלי רכב, מ"ר 35-729-74 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 34-887-13 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שנהג רכב הנתבעים נושא באחריות לקרות התאונה אלא שגם לנהגת רכב התובעת ישנה רשלנות תורמת בקרות התאונה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

שני הנהגים הציגו גרסאות סותרות, שהרי כל אחד מהנהגים טען כי הנהג האחר סטה עם רכבו לעבר נתיב נסיעתו. עם זאת, לאור מוקדי הנזק ברכבים – ברכב התובעת בפגוש האחורי השמאלי (כשאין פגיעה בפגוש הקדמי ברכב התובעת) וברכב הנתבעים בפינה הימנית הקדמית – סביר ביותר להניח כי לא רכב התובעת הוא שסטה שמאלה אלא רכב הנתבעים הוא שסטה ימינה לנתיבו של רכב התובעת.

זאת ועוד, אין חולק כי בעת ההתנגשות בין הרכבים רכב התובעת היה מלפני רכב הנתבעים, דבר זה נתמך על ידי מוקדי הנזק ברכבים, כאמור לעיל. משכך, ברור כי על נהג רכב הנתבעים היה ליתן זכות קדימה לרכב התובעת, לאפשר את התקדמותו ורק לאחר מכן להשתלב בזהירות המתחייבת בנתיב הימני. משלא עשה כן, הרי שהוא אחראי לקרות התאונה.