תא"מ 30446-01-13 דהאן ואח' נ' אורלי ליס בע"מ ואח'

רקע העובדתי

במקרה שלפנינו מדובר בתביעה שעניינה בחוזה לחכירת רכב בליסינג מימוני שבו חתם התובע עם הנתבעת. התובע טוען, כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה החוזיות כלפיו וכתוצאה מכך הסבה לו נזק ועל כן הגיש תביעה על סך 75,000 ₪. מנגד, הנתבעת טוענת כי עשתה את כל הניתן על מנת לסייע לתובע, אך התובע בחר להפר את הסכם החכירה וכתוצאה מכך גרם לה לנזקים כספיים. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על סך של 73,921 ₪.

לאחר ששמעתי את הצדדים ואת עדיהם והתרשמתי מהופעתם לפני ולאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק, אני קובע את העובדות הרלוונטיות כדלהלן:

הנתבעת הינה חברה העוסקת בהשכרה, מכירה ושירותי ליסינג של רכבים. ביום 30.11.10 הצדדים חתמו על הסכם לחכירת רכב (להלן: "הסכם החכירה, ההסכם הראשון"). במסגרת ההסכם התחייב התובע לשלם במשך 36 חודשים תשלומים שווים ורצופים סך של 1,000 ₪ הסכום כולל מע"מ. כמו כן, שילם התובע מקדמה בסך 90,000 ₪. שווי הרכב במעמד חתימת העסקה היה 205,000 ₪. בהתאם לחוזה החכירה הוסכם כי בתום תקופת התשלומים החודשיים, לתובע קיימת אופציה לרכוש את הרכב תמורת סך של 84,000 ₪. להבטחת פירעון התשלומים חתם התובע לנתבעת על שטר חוב על סך של 120,000 ₪. עוד נקבע בחוזה שהתובע יישא בתשלום האגרות השונות הנוגעות לרכב. מאחר שהתובע נקלע לקשיים כלכליים, ולא יכול היה לעמוד בהחזר התשלומים, הודיע לנתבעת בחודש ינואר 2012 (כעבור 12 חודשיים מחתימת הסכם החכירה) על רצונו להפסיק את חוזה החכירה עמה. יצוין כי עד למועד זה שילם התובע במשך 12 חודשים את התשלום החודשי בסך 1,000 ₪ מדי חודש בחודשו (אף אם לעיתים באיחור). עד לחודש ינואר 2012 שילם סה"כ התובע לנתבעת 102,000 ₪.

בשל מצבו של התובע ועל מנת להקל עליו, הציעה לו הנתבעת לרכוש רכב חדש שמחירו לא יעלה על 140,000 ₪. וכל זאת תך שמציינת בפניו כי עומדת לו יתרת זכות בסך 55,000 ₪ מהעסקה הראשונה בגין המקדמה ששולמה, שיכולה לשמשו ברכישת הרכב החדש. עוד הציעה לו הנתבעת כי עד שיתארגן כספית ויודיע לה איזה סוג רכב מעוניין לחכור, היא מוכנה לספק לו רכב זמני משומש לתקופה קצובה, בעלות השכרה חודשית נמוכה של 700 ₪. עוד הסכימו הצדדים כי התשלומים בעסקה החדשה יהיו בסך של 700 ₪ למשך 36 חודשים, וזאת בנוסף לזיכוי של ה 55,000 ₪. בשיחה טלפונית שהתקיימה בין מנהל הנתבעת מר שמעון אוחנה לתובע קבעו הצדדים להיפגש ביום 04.01.12 על מנת לסגור העסקה ולהעלותה על הכתב.

ביום 04.01.12 הגיע התובע אל משרדי הנתבעת ומשלא מצא את מנהל הנתבעת, ולאחר שעודכן מפקידת המשרד כי מנהל הנתבעת בדרכו למשרד, הכתיב התובע לפקידת הנתבעת את פרטי העסקה בהתאם להסכמות ולהבנות שאליהן הגיעו הצדדים טלפונית, בתום ההכתבה , ולאחר שהודפס המסמך, חתם התובע על המסמך. כמו כן, התובע נטל על דעת עצמו את חותמת החברה שהייתה מונחת על השולחן וחתם על הטופס. וזו לשון נוסח המסמך מיום 04.01.12: