תא"מ 30436-08-16 חזי נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח'

רכבי הצדדים היו מעורבים בתאונת דרכים ברחוב הנשיא בקרית אונו. לטענת התובע, רכבו עמד ונפגע מרכב הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") אשר סטתה לנתיב נסיעתו ופגעה ברכבו לאורך צד שמאל. הנתבעת טענה, כי נהגת רכב התובע, שנסעה מהנתיב הנגדי לכיוון נסיעתה, סטה מהנתיב ופגעה עם רכבה במראת הצד ברכב הנתבע. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי המגע בין כלי הרכב היה רק במראות והנזק הנטען בדלת רכב התובע לא נגרם בתאונה זו.

במהלך הדיון העידו אשתו של התובע שנהגה ברכבו כאשר אירעה התאונה, הנתבעת 2 שהייתה נוסעת ברכב ואחותה שנהגה ברכב.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו, התרשמתי כי התאונה אירעה בכביש דו סטרי עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, מכוניות חונות בצד הדרך וכלי הרכב של הצדדים גדולים, באופן שהמעבר היה צר יחסית בשים לב לכלי הרכב שבמקום.

מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר ישנו קושי מסוים לקבל אחת מן הגרסאות באופן מלא.

באשר לגרסת הנהגת ברכב התובע, המגע ברכבה היה בדלת הנהג, אולם לדבריה, הרגישה חבטה מקדימה והמראה התנפצה. מוקדי נזק אלו אלה אינם מתיישבים באופן מלא זה עם זה. יתר על כן, בניגוד לטענה בכתב התביעה שרכב התובע היה בעמידה, מסרה הנהגת בעדותה, שאינה בטוחה אם הרכב היה בעצירה מוחלטת או במצב של גלישה במהירות נמוכה.

באשר לגרסת הנתבעת ואחותה, רכבן היה צריך למנוע מגע עם רכבים חונים בצד ימין. מעבר לכך, בניגוד לטענה החד משמעית בכתב ההגנה, כי רכב התובע סטה מנתיב נסיעתו, השיבה אחות הנתבעת לשאלת בית המשפט ומסרה, כי "אני לא אומרת שהיא ממש נכנסה לנתיב שלי... למרות שזה לא כתוב בטופס ההודעה, התאונה קרתה כשאני הייתי בנתיב שלי והיא סטתה מעט לכיוון הנתיב שלי" (ע'7, שורות 14-17). קושי נוסף בגרסת הנתבעת טמון בכך שבטופס ההודעה שמסרה למבטחת לאחר האירוע לא נכללה כל טענה לפיה רכב התובע סטה מנתיב נסיעתו אלא תוארה נסיעה של רכב אחד מול האחר ו"התנגשנו במראות".

לנוכח האמור לעיל, אני מעדיף את גרסת הנהגת ברכב התובע, לפיה רכב הנתבעת סטה מנתיבו כדי למנוע פגיעה ברכבים חונים מצד ימין, ודוחה את הטענה כי רכב התובע סטה מנתיבו. על כן, אינני מוצא כי יש לייחס לנהגת ברכב התובע אחריות כלשהי לתאונה או לתוצאותיה.

יחד עם זאת, אינני מקבל את טענת התובע באשר לפגיעה בדלת הרכב כתוצאה מתאונה זו, שכן התובע לא עמד בנטל להוכיח טענה זו ברמה הנדרשת במשפט האזרחי. לעניין זה אפנה לחקירת אשת התובע, אשר במהלכה שינתה את ההדגמה שביצעה עם רכבי הצעצוע והוסיפה והבהירה כי "אני משערת שזה מראה למראה אך אינני יודעת בוודאות כיצד בדיוק היה המגע בין שני כלי הרכב" (ע' 3, שורה 30). כאשר הנהגת נשאלה מדוע בכתב התביעה נטען כי נגרמה פגיעה לאורך כל צד שמאל של הרכב, השיבה "כתב התביעה זה ענין של בעלי. אני רק אמרתי שפגעו לי באוטו" (ע' 4 שורה 1).

בשל מסקנה זו, אני פוסק לטובת התובע פיצוי רק בגין הנזק למראה על פי חוות דעת השמאי, עלות החלפת המראה על כל חלקיה ובסכום של 2,532 ₪. הנתבעות אינן אחראיות לפיצוי התובע בגין העלויות הנוספות שפורטו בחוות דעת השמאי וירידת הערך בשל הפגיעה בדלת הרכב.

לסכום הפיצוי שנפסק יש להוסיף אגרת בית משפט בסך 375 ₪, הוצאות בטלת התובע בגין התייצבותו להעיד בסך 350 ₪, הוצאות עדת התובע כפי שנפסקו בסך 350 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪.

הסכום הכולל לתשלום הינו 5,107 ₪ ישולם על ידי הנתבעות באמצעות הנתבעת 1, לתובעת, בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל .

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד .

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ' סיוון תשע"ז, 14 יוני 2017, בהעדר הצדדים.