תא"מ 30349-05-12 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

זוהי תביעה לשיבוב כספים ששילמה התובעת למבוטחת שלה בגין נזקים לרכב המבוטח בתאונה מיום 18.9.11.

נהג התובעת סיפר בעדותו כי נכנס לנמל ת"א לפרוק סחורה. בעת שהיה בדרכו לצאת מהנמל, הרכב הזדעזע. הוא עצר במקום וראה שמשאית חזרה לאחור ופגעה בו בקצה האחורי של הרכב.

נהג הנתבעת סיפר כי עת היה בנמל תל אביב ביצע פניית פרסה, תוך כדי הפניה היה צריך לתמרן כדי להשלים את הסיבוב ולכן נסע 2 מ' לאחור במהירות נמוכה מאד ואז ראה את רכב התובעת נוסע מאחוריו ועוצר בצד והנהג טען שנפגע . לדברי נהג הנתבעת הוא לא נגע כלל ברכב התובעת. לאחר שיחה עם קצין הרכב בחברה בו עובד נהג הנתבעת, הוא איפשר לרכב התובעת להיצמד לדופן האחורית של המשאית לכיוון הרמפה והראה לו כי השריטות לא באותו גובה. עוד אמר כי חצי מפס הקישוט (שנטען כי ניזוק) לא היה נמצא, וגם הייתה מכה מלמטה. הוא שאל את הנהג התובעת האם הדבר כתוצאה מהפגיעה והוא אמר שמדובר בנזק קיים.

סבורני כי בנוגע לשאלת האחריות המסקנה המתבקשת היא כי רכב הנתבעת נסע לאחור ופגע ברכב התובעת תוך כדי שזה חלף מאחוריו. מהחקירה הנגדית של נהג הנתבעת עולה כי הוא נסע לאחור, אם כי במהירות איטית וללא מכוון. עדותו של נהג התובעת כי הרגיש זעזוז לא נסתרה. אם לא היה חש זעזוע קרוב לודאי שהיה ממשיך בנסיעתו החוצה מן הנמל ולא היה עוצר בצד. עצירתו בצד היא תולדה של פגיעת משאית הנתבעת ברכב התובעת והיא זו שגרמה לו לעצור. לכן אני קובע כי משאית הנתבעת נסעה לאחור ופגעה ברכב התובעת.

באשר לנזק, בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה צוין כי ניזוקו דופן צד ימין אחורי, פס קישוט דלת שירות, פס קישוט קדמי דופן צד ימין קשת נוי לכנף ימין ופח דופן ימני תחתון. בהודעה לחב' הביטוח צוין כי הנזק לרכב התובעת הוא פגיעה לאורך צד ימין של הרכב.

בחקירה הנגדית נהג התובעת לא ידע לאשר האם נהג הנתבעת אכן העמיד את כלי הרכב לאחר התאונה כדי להוכיח כי לא יכול להגרם נזק כמו שמתואר בחוות הדעת. לעומת זאת, נהג הנתבעת אמר בחקירה הנגדית בצורה מפורשת כי "...היה לו שם פס קישוט עם מכה... כל המכה למטה היה דפוק. הוא אמר שזה לא היה. ועוד משהו חשוב, מאד, שהתפנו מכוניות נתתי לנהג להיצמד לדופן האחורית, בדיוק לשתי השריטות שהיו לו ברכב, 30 ס"מ פחות או יותר, זה לא תואם את הגבהים".

הטענה כי מדובר היה בנזקים קיימים, לפחות חלקם, לרכב התובעת עלתה הן בהודעה לחב' הביטוח על גבי הטופס המקובל והן על גבי מכתב מיום 5.10.11, סמוך לאחר מועד התאונה, שגם בו צוין כי כי נהג התובעת אישר לנהג הנתבעת כי היתה מכה בפס השחור לאורכו של רכב התובעת בצד ימין וכי היתה שקיעה ופגיעה בפח. בנקודה זו, אמינה עליי גרסת הנתבעת כי חלק מהנזקים הם נזקים קיימים ברכב התובעת שאינם קשורים לתאונה זו. עוד יצוין כי עד התובעת העיד כי נפגע בקצה הימני של הרכב, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם פגיעה לאורך כל צד ימין, כפי שמתואר.

אף שקבעתי כי רכב הנתבעת נסע לאחור ופגע ברכב התובעת באופן המטיל אחריות על נהג רכב הנתבעת, הרי שבכך לא סגי. ככל שעסקינן בנזק, שוכנעתי, כאמור לעיל, כי קיימים נזקים שאינם קשורים לתאונה נשוא תיק זה. אמנם, לכאורה זכאית הנתבעת לשיפוי בגין הכספים ששילמה בגין נזקי התאונה, אולם התובעת לא ערכה הפרדה בין הנזקים שנגרמו בתאונה זו לבין אלו שהיו קיימים כבר, ובכך לא עמדה בנטל להוכיח את היקף הנזק במדוייק. אין גם כל סיבה שבית המשפט יפסוק לה על דרך האומדנא שכן אין לבית המשפט הכלים להעריך את נזקי התאונה בניכוי נזקים שאינם קשורים.

לפיכך, אין מנוס מדחיית התביעה. כל צד יישא בהוצאותיו.