תא"מ 30331-07-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פרץ ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדות הנתבע 1 במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותו, עיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על סיכומיהם, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעות, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני קובע כי בשקלול הנתונים הראייתיים התובעים זכאים לכדי מחצית מהנזק הישיר שנתבע על ידם. אציין כי לא שוכנעתי במקרה זה שהוכחו תנאיו של הכלל " הדבר מדבר בעד עצמו" עליו נסמכו התובעים לשם העברת נטלי השכנוע וההוכחה בדבר העדרה של רשלנות לכתפי הנתבעים. במקרה זה אין מחלוקת כביכול ולחילופין לא נשללה, טענת הנתבעים כי התאונה אירעה בין היתר בשל החלפת הצמיג ברכבם. לא שוכנעתי כי קיימת תשתית ראייתי לכאורית שתלמד על רשלנותו של הנתבע 1 בהקשר להתקנת הצמיג ברכבו שהתפוצץ שתחייב העברת נטל השכנוע וההוכחה אל עבר הנתבעים. אין דיי במקרה זה לבסס את האמור על חקירתו של הנתבע 1 בלבד שכן זו לא תרמה בנדון מאומה. מנגד, הוכחה בפניי אחריותו החלקית לפחות של הנתבע 1 לקרות התאונה שכן בעת התפוצצות הצמיג (שסיבתו לא ידועה ) הוא נסע במהירות גבוה מדי ו/או ביצע סטייה לא זהירה עם רכבו [עמ' 3 שורה 17 לפר' הדיון]. הצטרפות המקרים הקשורה בפיצוץ הצמיג שסיבתו אינה ידועה, לצד המהירות היחסית גבוהה שבה נסע הנתבע 1 עם צמיג רזרבי, הם ששכנעוני כי תרומתו של הנתבע 1 במקרה זה להיווצרות הנזק במקרה של פיצוץ בצמיג עומדת על מחצית כשיעור הנזק לו זכאים התובעים.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעות סך של 20,983₪ בגין מחצית מסך הנזק הישיר המוכח שנתבע על ידן בסך 41,966 ₪ (בניכוי רכיב הפסד הנחת העדר תביעות שנמחק מהתביעה), בצירוף הצמדה למדד מיום הוראת התשלום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ו, 28 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.