תא"מ 3003-12-15 כראזי נ' שינפלד סיטונאי תיירות בע"מ

בפניי בקשת התובע לביטול פסק דיני מיום 14/10/16 במסגרתו הוריתי על דחיית התביעה מחמת אי הפקדת הערובה להבטחת הוצאות הנתבעת.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, לא מצאתי להיעתר לביטול המבוקש.

במסגרת החלטתי מיום 7/9/16 צוין מפורשות כי הפקדתו של הסך שאותו מצאתי כראוי בנסיבות התיק להבטחת הוצאות הנתבעת, "תבוצע לא יאוחר מיום 9/10/16".

עיון בתיעוד אודות המצאת ההחלטה האמורה לצדדים, מעלה כי ההחלטה הומצאה כדין לתובע בדרך של משלוח לתיבת הדואר האלקטרוני של ב"כ התובע ביום 8/9/16 והיא נצפתה על ידי ב"כ התובע באותו מועד.

מלבד זאת שהתובע בחר להגיש את בקשתו לשינוי החלטתי האמורה בדבר הפקדת הערובה, רק ביום 27/9/16 (למעלה משבועיים לאחר מתן ההחלטה), לא היה בעצם הגשתה כל בסיס לסברתו כי גם היא תידחה, עדיין תינתן לו ארכה להפקדת הערובה. אם לא היה די בכך, הרי שלא נכלל בבקשה כל בקשה נוספת לפיה תינתן ארכה להפקדת הערובה.

מקום בו התובע בחר להישאר שווה נפש ולהתמהמה עם הפקדת הערובה, על אף שהיה מודע היטב לתוצאה שעשויה להיות לאי הפקדת הערובה במועד נוכח הבהירות בהחלטתי אמור, אין לו להלין אלא על עצמו.