תא"מ 29991-02-14 אוזדובה נ' גיאור ואח'

בפניי תביעה לחייב את הנתבעים כולם בתשלום הסכום של 63,744 ₪, בגין חובות שנותרו בשל הסכם שכירות, נזקים הוצאות וכד'.

רקע:

המנוח ואשתו המנוחה, שכרו מאת התובעת דירה ברחוב האדמית 4 בהרצליה, על פי הסכם שכירות מיום 2.5.06. הסכם השכירות היה לשנה ועוד ארבע תקופות אופציה. הנתבעים 1 ו-2 ילדיו המנוחים חתמו כערבים על הסכם השכירות, וכן חתמו על שטר חוב. ביום 1.6.11 נחתם הסכם שכירות נוסף, הכולל שתי תקופות אופציה נוספות, (להלן: "הסכם השכירות החדש"). במהלך שנת 2012 נפטרה הגב' שובס ז"ל, ובמהלך 2013 נפטר מר שובס ז"ל המנוח.

הדירה נמסרה לתובעת ביום 22.8.13.

התובעת הגישה תחילה בקשה לביצוע שטר חוב לתיק ההוצאה לפועל, בגין יתרת חובות ונזקים לטענתה, בסכום של 30,000 ₪, הנתבעת 1, שהינה אחת היורשות של המנוח מר שבס ז"ל, (להלן: "הנתבעת"), הגישה התנגדות, בה טענה, כי השטר נחתם לטובת הסכם השכירות מיום 2.5.06 בלבד, ולא לטובת התחייבויות המנוח על פי הסכם השכירות מיום 1.6.11.

התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן בסדר דין מהיר, וזאת לתשלום הסכום של 63,744 ₪, בעבור, יתרת חובות דמי שכירות, הוצאות לתיקון וסיוד הדירה, פיצוי בגין הפרת הסכם וכד', הכול כמפורט בכתב התביעה, כנגד הנתבעים, בין היתר בטענה, כי הנתבעים חתמו על שטר חוב לטובת הסכם השכירות החדש בסכום של 50,000 ₪, אשר צורף לכתב התביעה כנספח ו'.

התביעה כנגד הנתבע 2 נמחקה לאחר שהתובעת לא הצליחה לאתר אותו.

על העובדות הנ"ל אין חולק. עוד אין חולק, כי הנתבעת מצויה בהליכי פש"ר, וכי לאור מועד צו כינוס נכסיה מיום 28.12.09, הרי החוב נשוא התובענה, לרבות השטר הנוגע להסכם השכירות החדש, אינו נכלל במסגרת החובות נשוא צו הכינוס והליכי הפש"ר.

בדיון לפניי נחקרו התובעת והנתבעת בעצמה, וכן המומחים מטעם הצדדים, מר סיון ומר חגג.